נראה לי שאפשר להתחיל עם משפט שרוב האנשים שחיים בישראל יסכימו איתו:
2024 לא תהיה שנה שנזכור לטובה.
המציאות הקשה עדיין כאן, ונראה שלמרות התקוות היא תזלוג גם לתוך 2025. יחד עם זאת, זה מאמר על צילום ואני בהחלט משתמש בחוויה הצילומית כסוג של בריחה מהמציאות והמקום לתת לנפש לנוח. אני מנחש שהתחושה הזו לא זרה גם לכם.
לשמחתי השנה היו לי מספר גדול יחסית של הזדמנויות להפיק כמה תמונות שאזכור לעוד הרבה שנים. אז בזכות העובדה שהצילום הוא אחת מנקודות האור הבודדות של השנה האחרונה, אנסה לסכם את השנה הצילומית שעברתי ב-5 רגעים צילומיים.
מוזמנים גם אתם לחלוק את נקודות האור שלכם שהצילום הביא לכם ולכתוב לי כאן בתגובות.
רגע משמעותי ראשון - אור אדום בלובליאנה
במהלך הטיול החורפי של פוטוטיפס לסלובניה, עזבתי את הקבוצה לערב אחד ונסעתי ללובליאנה. זה היה בתחילת ינואר וקישוטי חג המולד טרם הוסרו. התאורה החגיגית כללה גם אור אדום בהיר ממש במרכז כיכר פרשרן, שנחשבת למרכז העיר. ידעתי שכל מה שאני צריך לעשות זה לחכות בסבלנות למשהו מעניין שיקרה וכאשר הגיע אותו ילד קטן על קורקינט, ידעתי שזו התמונה. כל כך התרגשתי, שאפילו לא שמתי לב שהעדשה לא מכוונת על מפתח צמצם מקסימלי (שנדרש להכנסת כמה שיותר אור למצלמה, בטח בתנאי אור מוגבלים). אולם אני עדיין מרוצה למדי מצילום הרחוב הזה, שנראה כמעט מבוים. לא היה שימוש בטכניקה מיוחדת בצילום הזה, מעבר לזיהוי הסיטואציה והקליק הזריז ברגע האמת, כי אני מעדיף גמישות מקסימלית בצילום רחוב.
ציוד: Canon R5, Canon RF 50mm f/1.2
פרטים: אורך מוקד 50 מ"מ, זמן חשיפה 1/250 שניות, צמצם f/1.6, איזו 1600.
רגע משמעותי שני - הזדמנות מעורפלת בבלד
(באנגלית זה נשמע יותר טוב - Mist Opportunity)
במהלך אותו טיול לסלובניה, ביקרנו פעמיים באגם בלד. בפעם הראשונה איחרנו בגלל תאונה קשה שגרמה לפקק תנועה וגם תנאי הצילום לא היו אופטימליים. הפעם השנייה פיצתה על כך ויותר. זו לא היתה הפעם הראשונה שלי בבלד, אפילו לא כל כך מוקדם בבוקר, אבל זו הפעם הראשונה שחוויתי את המקום בחורף. השילוב היה מושלם של רוח חלשה במיוחד, ערפילים קלים, כפור על הצמחיה וידע שהצטבר. התוצאה היתה סט של תמונות עם צבע שמיים שהשתנה כל כמה דקות ועוד חוויה שאני מקווה שיצא לחוות שוב. מבחינת הטכניקה, פרט לשימוש בחצובה ובפילטרים המפורטים, השתמשתי בטיימר המובנה במצלמה וכמובן שדאגתי לבטל את המייצב במצלמה ובעדשה לפני הצילום.
ציוד:Canon R5, Canon RF 24-70mm f/2.8L IS, Peak Design Travel Tripod Carbon, Benro Geared Head, Haida CPL, Haida soft GND 3-0.
פרטים: F/10, iso100, 8sec, 46mm RF 24-70 f/2.8L
רגע משמעותי שלישי - כעס ותעוב בבני ברק
בפורים האחרון ידידה טובה הזמינה אותי להצטרף אליה לצילום בבני ברק, יעד פופולרי למדי בשנים האחרונות. אני אמנם לא דתי בשום צורה, אבל הגעתי עם החלטה מראש לכבד את תושבי המקום: לא לצלם ללא רשות ולחבוש כובע. בתחילה כמעט הכל עבר באופן רגוע למדי, עם הרבה ילדים חמודים שהוריהם הסכימו שנצלם אותם, אולם דווקא כשפנינו לרחוב צדדי יותר, כמעט הותקפנו על ידי בחור שפשוט ראה אותנו וניסה להתנפל עלינו בזמן שצילמנו קבוצה של בחורי ישיבות מחופשים ורוקדים. אותם בחורי ישיבה עצרו את הבחור הכועס ומנעו ממנו להגיע אלינו. התמונה אולי לא מרשימה מבחינה טכנית, אבל זה בהחלט רגע שאזכור.
ציוד: Canon R5, Canon RF 24-70mm f/2.8L IS פרטים: אורך מוקד 24 מ"מ, זמן חשיפה 1/1600 שניות, צמצם f/2.8, איזו 100.
רגע משמעותי רביעי - הפתעה צבעונית לילית באירלנד
עד הרגע האחרון התלבתטי אם לנסוע לאירלנד: זו מדינה שבאופן היסטורי היחס שלה לישראל היה אמביוולנטי במקרה הטוב ובתנאים הנוכחיים היחס הפך לעוין למדי. בסופו של דבר החלטתי לצאת, בזכות ההבטחה לנופים ייחודיים, האפשרות להפגש עם ידידה טובה שחיה שם וכמויות גדולות של גינס.
שלושת הסיבות התקיימו במלואן בסופו של דבר, אבל אותו לילה היה פשוט הפתעה אדירה: אמנם הסופה המגנטית היתה ברקע החדשות באותו שבוע. אולם רק בערב לפני שחזרנו למלון, רודני המדריך המקומי וזיו המדריך מטעם פוטוטיפס הציעו לנו לחזור למלון, להתרענן ולהתכונן לאפשרות לזוהר הצפוני המרשים ביותר שנראה אי פעם באזור. מבחינתי לא היתה התלבטות: צילום של הזוהר הצפוני הוא משהו שחלמתי עליו שנים.
באותו הלילה עברנו בין 3 אתרים שונים עד שהזוהר נחלש. אולי הצילום שהשגתי לא מרשימים מבחינת קומפוזיציה או טכניקה, אבל זו היתה חוויה של פעם בחיים. לצורך הצילום השתמשתי בעדשה סופר-רחבה כדי לתפוס כמה שיותר מהנוף והשמיים, פוקוס ידני בגלל החושך, טיימר של שתי שניות וביטלתי את המייצב. היה גם שימוש באיזו גבוה למדי כדי לקצר את זמן החשיפה, על מנת לשמור על הטקסטורה של הזוהר הצפוני.
ציוד: Canon R5, Canon RF 15-35mm f/2.8L IS, Benro Tripod, Benro Geared Head.
פרטים: אורך מוקד 15 מ"מ, זמן חשיפה 30 שניות, צמצם f/3.2, איזו 1600.
רגע משמעותי חמישי - כלב נובח לא נושך (ולא מרוצה מהפורטרט שלו)
טכנית, התמונה הזאת היא לא תמונה שלי בדיוק, למרות שהיא צולמה על ידי. כשבועיים לפני הצילום, קיבלתי מאמזון משלוח שכלל עדשה חדשה. במקביל שרון (אותה ידידה מהצילום בבני ברק), קיבלה עדשה מאותה סדרה והחלטנו לצאת ולנסות את הציוד החדש. במהלך הטיול הרגלי שלנו בחוף הכלבים בתל אביב, שרון ראתה את אותו צ'יוואווה עם הבעלים שלה והפנתה את תשומת ליבי. אני גם הנמכתי לצלם כאשר ראיתי זוית בה הכלב והקעקוע היו קרובים. הכלב ככל הנראה כעס על כך שהפרענו לו להשתזף בנחת והתחיל לכעוס ולנבוח, כך שהאלמנט המשלים בתמונה נוסף. מה שהייתי עושה אחרת בתמונה הזו דווקא להגדיל את עומק השדה, כך שגם הרגל תראה חדה. מבחינה טכנית, פרט לירידה כמעט לגובה החול על החוף, לא היתה טכניקה מיוחד.
ציוד: Sony A7 Mark IV, Sony FE 40mm f/2.5G
פרטים: אורך מוקד 40 מ"מ, זמן חשיפה 1/400 שניות, צמצם f/3.2, איזו 100.
סיכום ותמונה בונוס
כפי שכתבתי בהתחלה, עברה על רובנו שנה מאתגר ואין הבטחה שהשנה הבאה תהיה טובה בהרבה - אבל אפשר לקוות שתהיה כזו. אז אני מאחל לכולנו שנה חדשה שבה הדילמות היחידות יהיו האם למקם את הנושא בשלישים או במרכז, להשתמש בעדשה רחבה או טלה ולאיזה טיול לצאת.
אני מזמין גם אתכם לעשות את סיכום השנה שלכם, ולהיזכר בחמשת הרגעים הצילומיים הכי משמעותיים עבורכם (אפשר גם יותר). תאמינו לי שזה יעשה לכם טוב בלב.
מנו.
קצת עליי, למי שלא מכיר...
נעים מאד, שמי מנואל כהנא. גיליתי את עולם הצילום ממש מזמן כשרציתי להראות לחברים שלי את היופי של ישראל מבפנים, אבל נכנסתי לנושא ברצינות כאשר השתלטתי על ה-DSLR של אחי כמה שנים מאוחר יותר, והשאר היסטוריה. מצלם כל מה שמופיע מול המצלמה, אוהב במיוחד צילום רחוב וחשיפות ארוכות. חובב ציוד איכותי, במיוחד עדשות עם פסים אדומים.
מוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם
Comments