הקדמה
מהי שפה צילומית ולמה היא כל כך חשובה?
כמו לכל אומן בכל תחום, גם לנו, הצלמים יש שפה משלנו - מעין סגנון אישי שמעביר לצופה את הדרך הייחודית בה אנחנו רואים את העולם. השפה הזו היא לא רק אוסף טכניקות צילום, אלא בעיקר שילוב של סיפור פנימי ותשוקה שמנחים את היד, העין והלב בכל פריים ובכל יצירה.
מציאת השפה האישית היא מסע מרתק של חקירה עצמית ופיתוח חשיבה יצירתית, וככל שאנחנו מתמקצעים, לומדים ומתפתחים, כך השפה האישית מתחדדת והופכת לכלי ביטוי עוצמתי ומרתק. תמונה איכותית היא לא רק פריים אסתטי, מרגש או מדויק טכנית; היא מחזיקה בתוכה את הרגש, החזון וה"אני מאמין" שלנו, שמזמינים את הצופה לראות את העולם דרך העיניים שלנו.
"העץ הבודד - גרסת מדגסקרי"
במסגרת הפעילות של חדר הכושר לצילום, את חודש נובמבר אנחנו מקדישים לפיתוח שפה צילומית אישית והחלטתי לכתוב את המאמר הזה כדי להציג את מחשבותיי על הנושא גם עבור מי שאינו נמצא במנוי. במהלך החודש נעמיק אל תוך ה"איך" וה"למה" לפתח את השפה הצילומית האישית ומה המשמעות שלה עבור כל אחד מהמתאמנים.
ה"איך" - הכלים שמאפשרים פיתוח שפה צילומית
כשאני מדברים על ה"איך" בצילום אני מדבר על האוסף של כל הכלים והטכניקות שעוזרים לנו לעצב ולפתח שפה צילומית אישית. מודה שזה נשמע על פניו קצת נוגד את ההגיון לדבר על "טכניקה" בנושא שהוא כל כך עמוק ואישי, אבל אם לרגע תחשבו על זה, זה לגמרי עושה שכל. מדובר באסטרטגיות, בטכניקות ובפעולות שעוזרות לנו להבין את הדרך בה נוכל לספר את הסיפור הצילומי בצורה הייחודית ביותר לנו, שתציג את נקודת מבטנו האישית על העולם.
המיומנויות האלו כוללות בחירת ז'אנר, עבודה עם קומפוזיציה והדרך לבנות את הפריים, שימוש באור וצל, משחק עם צבעים ועריכה מותאמת. כל אלה משמשים אותנו כדי להעביר מסר ויזואלי מסוים, לשדר רגש וליצור עניין, ואלה בדיוק הכלים עליהם אכתוב בהמשך המאמר.
ה"איך" אמנם חיוני, אך ה"למה" הוא הלב של השפה הצילומית.
ה"למה" הוא היסוד, הכוח המניע, שמביא חיים ומחבר אותנו לרגש, ולכן הוא חשוב אף יותר מה"איך". כשה"למה" חזק והזחון ברור כשמש, ה"איך" מסתדר והופך להיות לפשוט יותר. כל מה שצריך להארגן את המחשבות, לבחור את הכלים המתאימים לממש את ה"למה" ולצאת לדרך. כשה"למה" חלש או לא קיים, ה"איך" כלל לא משהו.
"העץ הבודד - גרסת ישראל"
תחושות בטן בצילום
בספר שלי "תחושות בטן בצילום" אני מדבר על אנלוגיות נבחרות בין עולם הצילום לעולם האוכל. בעזרת האנלוגיות הללו, ניתן לפשט ולהסביר קונספטים מורכבים בעולם הצילום ע"י הגבלות לתחום מוכר ואינטואיטיבי כמו עולם האוכל והבישול. אז לדוגמא, אם תחשבו על זה מנקודת מבט כזו - ה"למה" זה העובדה שאתם רעבים. ה"איך" זה הכלים בהם תשתמשו להכין את המנה האהובה עליכם - תכינו אותה בעצמכם, תקפצו למסעדה או בית קפה או שתזמינו ב-Wolt. מבלי שתהיו רעבים, אין שום סיבה לחשוב על הדרך שהמנה תגיע אליכם 😋
"ככה נראה הספר בזמן הפקת קמפיין הדסטרט בספטמבר 2024, בקרוב ניתן להזמין את העותק האמיתי בהזמנה מוקדמת"
ה"למה" - להעמיק ולמצוא את הסיבה למהות העשייה הצילומית
לפני שמתעמקים בכלים ובטכניקות, ה"איך" של הפיתוח השפה האישית, כדאי להבין את המניע האישי שמאחורי העשייה הצילומית שלכם ואיך תרצו להביע את עצמכם בתוכה.
למה אנחנו בכלל מצלמים? מה מניע אותנו לשוב ולהתמקד באובייקטים מסוימים? האם זה הרצון לשמר רגעים מיוחדים, להנציח רגש חבוי או אולי לשקף אמירה חברתית עמוקה? האם הצילום הוא זה נטו תחביב נחמד או תהליך עמוק יותר של הגשמה או תרפיה לנשמה? מה גורם לנו לצאת ב-3 בלילה לצילומי זריחה, או להתלהב מצילום של רגע אנושי עוצמתי?
צלמים גדולים ידועים לא רק בזכות הכישרון הטכני שלהם והיכולת ליצור פריים מרהיב, אלא גם בזכות היכולת שלהם לתרגם תחושות עמוקות לתמונות שמדברות בעד עצמן. לא אדבר בשם כולם, אבל מאמין שלרובם יש תחושות בטן חזקות לגבי מה שהם עושים בצילום ולמה הם עושים אותו.
לכן, כשאתם יוצאים לתהליך החיפוש אחר השפה האישית שלכם, שאלו את עצמכם שאלות מהותיות כדי להגיע ל"למה" האישי שלכם.
מדוע אני מצלם/ת?
למה סגנונות מסוימים אהובים עליי יותר ואחרים פחות?
מה אני מנסה להעביר בצילום שלי ולמה?
מה הייחוד שגורם לי להצטמרר, להתרגש, להרגיש?
אחרי שתבינו את הלמה, ה"איך" יתבהר ויהיה נגיש יותר.
"אגם לאגו די בראייס בדולומיטים שבצפון איטליה"
פוטו טיפ מס' 1 - בחירת ז'אנר בצילום - שער הכניסה לעולם הייחודי שלכם
הצעד הראשון בפיתוח השפה הצילומית האישית שלכם הוא גם האינטואיטיבי ביותר - בחירת הז'אנר שהכי מדבר אליכם. נופים, פורטרטים, צילום רחוב, טבע, ארכיטקטורה או סטודיו - כל ז'אנר מביא איתו עולם שלם של אתגרים והזדמנויות, ואיתו גם דרך ייחודית לצלם.
כשאתם בוחרים ז'אנר שמרגיש לכם נכון, זה לא רק "סגנון" אלא אמצעי לביטוי עצמי. ככל שאתם מעמיקים ומתאמנים בז'אנר שאתם אוהבים, כך תגדל היכולת שלכם להבין את המאפיינים והדקויות שבו - בין אם זו הקומפוזיציה, משחקי עומק השדה, עבודה עם האור או ההתמקדות בפרטים קטנים. חזרה על נושא מסוים שוב ושוב מאפשרת בדיוק את הפיתוח של הסגנון האישי עליו אני מדבר כאן, שמרחיב את האפשרות לספר סיפור ייחודי וחוויתי דרך המצלמה שלכם.
"אגם בלד, סלובניה"
לצלמים המתחילים יותר מבין קוראי הבלוג אני ממליץ להתנסות בכמה שיותר ז'אנרים, ללמוד, להתפתח, לזהות את הסגנונות שעושים לכם את זה, ולא פחות חשוב מכך גם תשומת לב לנושאים שפחות מושכים אתכם. עם הזמן, הדברים יתחילו להתבהר ותדעו טוב יותר מה באמת מעניין אתכם, בדרך לעוד שלב בפיתוח העצמי בצילום.
לצלמים המנוסים יותר, אלה שכבר עברו קברת דרך בצילום ומכירים את עצמם טוב יותר, אני מציע להמשיך ולפתח את הנושאים שאתם אוהבים, להעמיק בהם ולצמוח בתוכם. זה יעזור לכם מאד לפתח את ה"אני מאמין" שלי.
פוטו טיפ מס' 2 - מחקר ויזואלי עצמי - ללמוד מהתמונות האהובות עליך
לפני שמחפשים השראה בעולם שבחוץ, כדאי להתחיל במסע פנימי ולחקור את התמונות שלכם - אלה שאתם הכי אוהבים. עברו על הצילומים שלכם מהשנים האחרונות, ותשאלו את עצמכם: מהן התמונות שהכי מדברות אליי? מהם המאפיינים שחוזרים על עצמם בצילומים שאני גאה בהם? לאילו אלמנטים אני נמשכ/ת בתוך הפריימים? האם זה לאור או לצללים? האם זה לסיפור האנושי או הסיפור של הטבע? האם זה לטכניקות מסוימות או זוויות צילום שמאפיינות את רוב הצילומים?
"זריחה באגמון החולה"
התבוננות עמוקה בתמונות שלכם תגלה לכם רבות על הדרך בה אתם רואים את העולם, על הערכים האסתטיים שלכם ועל הסיפור שאתם מנסים לספר דרך הצילום. אולי תגלו שאתם אוהבים להכניס אלמנטים של טבע דומם לתוך סצינות אנושיות, או שאור טבעי בשעות בין ערביים מחזיר אתכם לתחושת רוגע פנימית. ככל שאתם מבינים את השפה הוויזואלית שכבר חיה בכם, כך תוכלו להעמיק ולדייק את הדרך בה אתם רוצים להמשיך.
"הזמן עצר מלכת" - שילוב של טכניקת ICM יחד עם הבזקת פלאש להקפאת תנועת הזוג
תתפלאו לאילו מסקנות מרחיקות לכת תוכלו להגיע מתוך המחקר העצמי הזה. יתכן והמחקר יפתיע אתכם ויגלה תחומי עניין צילומיים שלא חשבתם עליהם. יתכן והוא יחזק את מה שכבר הרגשתם כלי הצילום. יתן ותגלו שמה שחשבתם שאתם אוהבים לאו דווקא מקבל את הביטוי בתוצרים.
תזכרו, שאין כאן נכון או לא נכון, יש כאן תהליך התבוננות פנימית שאמור לתת לכם אינדיקציה של איפה אתם עובדים כיום בכל הקשור לפיתוח שפה צילומית. בהתאם למה שתגלו, תוכלו לקבל החלטות להמשך הדרך. האם לחזק ולפתח את תחומי העניין החזקים שלכם או דווקא להיפתח לתחומי עניין חדשים.
פוטו טיפ מס' 3 - מחקר ויזואלי של צלמים אחרים - חיפוש אחר השראה והעשרה
שלב משמעותי נוסף במסע לפיתוח השפה האישית הוא מחקר של עבודות של צלמים אחרים, בעיקר אלה שמעוררים בכם השראה. כשאתם נחשפים לסגנונות והצלמים השונים שמושכים לכם את העין, כדאי מאד לפתח יכולת התבוננות וניתוח עבודות שהיא מעבר להנאה הבסיסית מהיצירה. תבחנו לעומק את הבחירות של אותם הצלמים מבחינת ז'אנר הצילום, הקומפוזיציות והאור. בחנו את הטכניקות בהן הם משתמשים. בחנו במה הם בוחרים להתמקד ואיך הם מביאים את זה לצופים. בחנו את העריכה והצבעים.
"ונציה בזריחה"
"מצודת פראג בזריחה"
נסו להבין מה מושך אתכם בעבודותיהם ואילו אלמנטים ויזואליים הייתם רוצים ליישם גם ביצירות שלכם. לצד זה, נסו גם להבין אם מה פחות מתאים לשפה האישית שלכם, ולמדו גם מה לא לעשות, גם אם זה דברים שאתם אוהבים אצל הצלמים האחרים.
מעבר להבנה עמוקה יותר של מה אתם אוהבים, תרוויחו גם כמה כלים פרקטיים איתם תוכלו לצאת לשטח ולצלם, ממוקדים במטרות האישיות שלכם.
פוטו טיפ מס' 4 - קומפוזיציה וצורת הנגשת היצירות לצופים
אחת הדרכים העוצמתיות לפתח שפה צילומית ייחודית היא באמצעות בחירת סגנון בבניית קומפוזיציה וגישה אסתטית.
איפה אתם בוחרים למקם את האלמנטים המרכזיים בתמונה? האם יש מספר רב של אלמנטים ברקע או שאתם הולכים על מיצג מינימליסטי? האם אתם משתמשים בזווית רחבה כדי להציג את כל המרחב או בזווית צרה ומתקדמים בפרטים הקטנים?
הנגשה ויזואלית היא חלק בלתי נפרד מהשפה האישית, והיא מאפשרת לכם לתפוס את תשומת הלב של הצופה ולהעביר לו את המסר שלכם בדרככם הייחודית.
"המגדלור - אירלנד, אפריל 2023"
למשל, גישה מינימליסטית יכולה להדגיש תחושת שקט וניקיון, בעוד גישה עשירה בפרטים עשויה לשדר דינמיות, תנועה וסיפור מורכב. שחקו עם אורך המוקד; התנסו בעדשה רחבה שמעניקה תחושת מרחב ותלת מימדיות, או בעדשה צרה שמביאה לתשומת הלב את הפרטים הקטנים.
דרך בחירות אלו, תגלו את הדרך שלכם להנגיש את העולם הוויזואלי באופן שמבטא את החזון הפנימי שלכם.
פוטו טיפ מס' 5 - צבע או שחור-לבן: אמצעים לביטוי עוצמה רגשית
אחד הכלים המשמעותיים ביותר ביצירת שפה צילומית אישית הוא השימוש בצבע או הבחירה לצלם בשחור-לבן. לצבע יש כוח רגשי שיכול להעביר חום, שלווה, דרמה או אנרגיה. הרי במציאות, העולם שלנו הוא צבעוני, אז מן הראוי שנשלב זאת גם בצילומים שלנו.
חשבו אילו צבעים מעניקים לתמונות שלכם את התחושות שאתם רוצים לעורר. למשל, צבעים רכים וטבעיים, בגווני הירוק או התכלת עשויים לשדר רוגע, בעוד צבעים חיים ועזים כמו כתום ואדום יוצרים תחושת שמחה ואנרגיה.
"שחור ולבן - בכל המובנים"
אתם יכולים להשתמש בגוונים מסוימים ביצירות שלכם שיבלטו יותר לעין מאשר צבעים אחרים כדי ליצור תחושה מסוימת אצל הצופים וכן את הבידול שלכם מהיצירות של צלמים אחרים.
לחילופין, השחור-לבן מאפשר להעביר עומק דרמטי ולהדגיש ניגודים ותבניות, תוך יצירת אסתטיקה ודיוק. גם זאת אופציה מעניינת לשלב בעבודה הצילומית כדי ליצור משהו אישי יותר.
שימוש מושכל בצבעים ובשחור-לבן מאפשר לכם להתמקד ברגש ובתחושה שאתם רוצים ליצור. אם תתנו דגש גדול יותרו לגוונים מסוימים שאתם אוהבים במיוחד, זה יתן עוד פוש לעבר מציאת השפה האישית שלכם.
פוטו טיפ מס' 6 - שימוש באור והצל ככלים אומנותיים
האור והצל הם מעמודי התווך המרכזיים שמאפשרים לכם לצייר על הקאנבס הצילומי ולהעביר בתמונה את התחושה שברצונכם לשדר. האור הרך של הבוקר, האור החזק של הצהריים, או האור החם של בין ערביים - כל סוג אור מעניק לתמונה אופי ותחושה שונה. העין של הצופה נמשכת לרוב לאור ולאזור המואר יותר בתמונה וכדאי לזכור זאת כשאתם בונים את הפריים ורוצים להוביל את הצופה לעבר הנושא המרכזי.
האור יוצר צללים, ואלו יכולים להוסיף מסתורין, להסתיר פרטים שלא תרצו שיבלטו יתר על המידה ולהעניק נפח ועומק לפריים. שימוש מתוחכם באור ובצל לא רק משדרג את התמונה, אלא גם יוצר מעין תיאטרליות ומשחק קונטרסטי שגורמים לצופה להתחבר בצורה חזקה יותר לעולם שלכם.
"אנחנו בדרך!"- מוזיאון תל אביב
פוטו טיפ מס' 7 - עריכה ופיתוח סגנון - החותם האישי שלכם
לאחר שהצילום הושלם, תהליך העריכה מאפשר לכם לחדד את החזון הסופי ולהדגיש את הפרטים שחשובים לכם. זה המקום שבו ה"סגנון הדיגיטלי" שלכם נכנס לפעולה - כגון חיזוק של צבעים וגוונים מסוימים שאתם אוהבים במיוחד, דיוק החשיפה והקונטרסטיות, עבודה סלקטיבית על אזורי עניין שאתם רוצים להבליט, חידוד ועריכה של הפרטים הקטנים. כל אלה הופכים את הצילום למדויק יותר ואת החוויה לאישית יותר. בין אם אתם מעדיפים עריכה עדינה וטבעית או סגנון דרמטי ואפל, תהליך העריכה הוא החותם הייחודי שלכם על התמונה. אם באנלוגיות לאוכל עסקינן - אז אפשר ליצור הקבלה בין העריכה לבין התבלינים שאתם מוסיפים למנה. כל אחת ואחד מכם יוסיף תבלינים אחרים ובמינון אחר, מה שיתן את הטאצ' האישי למנה שלכם.
"שקיעה קוסטה ריקניתל"
בחרו בתוכנת עריכה מתאימה, כמו לייטרום או פוטושופ, וצרו לעצמכם שיטות עבודה אישיות וכן, סגנון עריכה שמזוהה איתכם ושבו תרגישו בנוח. ההיכרות עם הכלים השונים תאפשר לכם לפתח סגנון אישי שישדר את הקול שלכם בכל תמונה.
ולסיום - הזמנה לצאת למסע חיפוש אחר השפה האישית שלכם
פיתוח שפה צילומית אישית הוא מסע של גילוי עצמי וחקירה מתמדת. זהו לא תהליך של יום אחד, אלא חוויה מעמיקה שמאפשרת לכם לצלול אל תוך עצמכם ולגלות את הכוח שגלום בצילום כאמצעי לביטוי אישי. במהלך חודש נובמבר, יחד עם המתאמנים בחדר כושר לצילום, הקדישו זמן ומאמץ להכיר את עצמכם כצלמים, להמין מדוע אתם אוהבים לצלם ולמצוא את השפה הייחודית שלכם.
צאו לשטח, בחרו נושא, שחקו עם האור והצל, נסו קומפוזיציות שונות, ערכו, שחקו עם הגוונים, וגלו את מה שמרגיש לכם נכון. ההתנסות הזו תיקח אתכם למסע מרתק ומספק לעבר מציאת הקול האישי שלכם בצילום ויצור את ההזדמנות לעולם לראות את הדרך המיוחדת בה אתם רואים את החיים.
תודה שקראתם!
שלכם,
ויקטור
צילום: רובי יהב
אני לומדת הרבה מקריאת החומר המפורסם שלכם. כתוב בצורה ברורה ומובנת.