תוצאות החיפוש שלכם

השראה בצילום (ולא רק מתמונות) כצלמים אנחנו תמיד מחפשים השראה. המובן מאליו זה לחפש השראה מהמקום הויזואלי - דהיינו הצילומים עצמם. כולנו שואפים לצלם את הפריים המושלם, זה שמשלב בין אור וצל מעניינים, זווית לא שגרתית וסיפור מרגש. נדמה שהשראה נמצאת בכל מקום: בטבע הפראי, ברחוב הומה אדם, בתווי פנים של דמות מעניינת שמספרות סיפור אנושי מרתק. היא נמצאת בתמונות והיצירות של צלמים שסביבנו, וכן בדימיון ובחלומות הכי פרועים שלנו. אנחנו נמשכים לראייה אמנותית יוצאת דופן, ליכולת להעביר רגש עמוק ועוצמתי ולעיתים לטכניקות מיוחדות ומסובכות. אבל לפעמים, ההשראה יכולה להגיע ממקום אחר – מתוך מילים, מתוך מסרים, מתוך רעיונות. במיוחד - מתוך המילים של אנשים שהשאירו חותם בעולם לא רק בתמונותיהם אלא גם ברעיונותיהם. יש כוח מיוחד למילים שמלמדות אותנו הרבה מעבר מאשר על הצילום עצמו – על המהות של העשייה שלנו, על החוויה ועל האמת שמסתתרת מאחורי כל פריים. צלמים דגולים לאורך ההיסטוריה לא רק יצרו תמונות בלתי נשכחות, אלא גם שיתפו תובנות על העשייה שלהם, האמנות ודרך החיים. מילותיהם מזמינות אותנו להאט לרגע, לעצור ולהתבונן, לא רק על העולם דרך העדשה אלא גם פנימה, אל תוך עצמנו. ישנם אנשים שעשו דברים גדולים בחיים – לא רק צילמו רגעים היסטוריים ושינו את הדרך שבה אנו רואים את העולם, אלא גם השאירו אחריהם מילים חכמות שכדאי להקשיב להן. אישית, אני חושב שאם מישהו מוערך אמר משהו חכם, כדאי שאקשיב לדבריו ואבחן את המסר שלו לעולם. אז בואו רגע ניקח פאוזה מהאומנות החזותית שבצילום וניתן מקום גם למילים לדבר. רגע לפני שנצלול - קבלו הצעה! השקיעו דקה בכל אחד מהציטוטים. קראו אותם לאט, חשבו עליהם. שאלו את עצמכם: מה אני יכול לקחת ממה שהרגע קראתי לצילום שלי? לחיים שלי? לפעמים, מתוך מחשבה שכזו, מגיעה השראה שתשנה את הדרך שבה אתם תופסים את העולם סביבכם הרבה יותר מאשר תמונה מרהיבה. 25 ציטוטים מעוררי השראה מעולם הצילום פוטו-ציטוט מס' 1 "You don't take a photograph, you make it. Ansel Adams "אתם לא מצלמים תמונה, אתם יוצרים אותה" פוטו-ציטוט מס' 2 "The camera is an instrument that teaches people how to see without a camera." Dorothea Lange "המצלמה היא כלי שמלמד אנשים כיצד לראות ללא מצלמה." "שני הרים מעשנים" כנסיית סנט ג'והאן בדולומיטים, צפון איטליה צילום: ויקטור זיסלין פוטו-ציטוט מס' 3 "Photography is the story I fail to put into words." Destin Sparks "הצילום הוא הסיפור שאני לא מצליח להביע במילים." פוטו-ציטוט מס' 4 "A photograph is a secret about a secret. The more it tells you, the less you know." Diane Arbus "תצלום הוא סוד על סוד. ככל שהוא מספר לך יותר, כך אתה יודע פחות." פוטו-ציטוט מס' 5 "To me, photography is the simultaneous recognition, in a fraction of a second, of the significance of an event." Henri Cartier-Bresson "עבורי, צילום הוא ההכרה המיידית, בשבריר שנייה, במשמעות של אירוע." "חיבוק" אם מחבקת את בנה ברגע מרגש במיוחד, מדגסקר, אוגוסט 2024 צילום: ויקטור זיסלין פוטו-ציטוט מס' 6 "The whole point of taking pictures is so that you don’t have to explain things with words." Elliott Erwitt "כל העניין בצילום הוא שלא תצטרך להסביר דברים במילים." פוטו-ציטוט מס' 7 "Photography helps people to see." Berenice Abbott "הצילום עוזר לאנשים לראות." פוטו-ציטוט מס' 8 "A good photograph is knowing where to stand." Ansel Adams "תצלום טוב הוא לדעת היכן לעמוד." פוטו-ציטוט מס' 9 "The best thing about a picture is that it never changes, even when the people in it do." Andy Warhol "הדבר הטוב ביותר בתמונה הוא שהיא לעולם לא משתנה, אפילו כשהאנשים בה משתנים." "מגדלור" עצירה ספונטנית לצד הדרך בנוף טיפוסי בדרום מערב אירלנד צילום: ויקטור זיסלין פוטו-ציטוט מס' 10 "Which of my photographs is my favorite? The one I’m going to take tomorrow." Imogen Cunningham "איזו מהתמונות שלי היא האהובה עליי? זו שאצלם מחר." פוטו-ציטוט מס' 11 "The camera makes you forget you’re there. It’s not like you are hiding but you forget, you are just looking so much." Annie Leibovitz "המצלמה גורמת לך לשכוח שאתה שם. זה לא שאתה מתחבא, אלא שאתה פשוט מתבונן כל כך." פוטו-ציטוט מס' 12 "Photography is a love affair with life." Burk Uzzle "הצילום הוא רומן אהבה עם החיים." פוטו-ציטוט מס' 13 "The negative is the equivalent of the composer’s score, and the print the performance." Ansel Adams "הנגטיב הוא המקבילה לתווי המלחין, וההדפסה היא הביצוע." "שטים לכל עבר" הגראנד קאנאל בונציה, עמוס בתנועה, גונדולות ואנשים צילום: ויקטור זיסלין פוטו-ציטוט מס' 14 "There are always two people in every picture: the photographer and the viewer." Ansel Adams "תמיד יש שני אנשים בכל תמונה: הצלם והצופה." פוטו-ציטוט מס' 15 "A photograph can be an instant of life captured for eternity that will never cease looking back at you." Brigitte Bardot "צילום יכול להיות רגע אחד בחיים שנלכד לנצח, שלעולם לא יפסיק להסתכל עליך חזרה." פוטו-ציטוט מס' 16 "Your first 10,000 photographs are your worst." Henri Cartier-Bresson "10,000 התמונות הראשונות שלך הן הגרועות ביותר." "בוקר מעורפל" נוף אוקטובר טיפוסי בסלובניה צילום: ויקטור זיסלין פוטו-ציטוט מס' 17 "In photography, there is a reality so subtle that it becomes more real than reality." Alfred Stieglitz "בצילום יש מציאות כה עדינה שהיא הופכת לממשית יותר מהמציאות." פוטו-ציטוט מס' 18 "I think good dreaming is what leads to good photographs." Wayne Miller "אני חושב שחלומות טובים זה מה שמוביל לתמונות טובות." פוטו-ציטוט מס' 19 "Photography is more than a medium for factual communication of ideas. It is a creative art." Ansel Adams "הצילום הוא יותר מאמצעי להעברת רעיונות עובדתיים. זהו אמנות יצירתית." "בדד" שדרת הבאובבים המפורסמת, מדגסקר צילום: ויקטור זיסלין פוטו-ציטוט מס' 20 "Taking pictures is savoring life intensely, every hundredth of a second." Marc Riboud "לצלם זה לטעום מהחיים בצורה אינטנסיבית, בכל מאית שנייה." "סלפי" חשיפה של 180 שניות מול הים הסוער של דרום מערב אירלנד צילום: ויקטור זיסלין פוטו-ציטוט מס' 21 "If your pictures aren’t good enough, you’re not close enough." Robert Capa "אם התמונות שלך לא טובות מספיק, אתה לא קרוב מספיק." פוטו-ציטוט מס' 22 "A photograph is usually looked at – seldom looked into." Ansel Adams "תמונה בדרך כלל נצפית, לעיתים רחוקות נחקרת לעומק." פוטו-ציטוט מס' 23 "What I like about photographs is that they capture a moment that’s gone forever, impossible to reproduce." Karl Lagerfeld "מה שאני אוהב בתמונות זה שהן לוכדות רגע שנעלם לנצח, בלתי ניתן לשחזור." פוטו-ציטוט מס' 24 "The eye should learn to listen before it looks." Robert Frank "העין צריכה ללמוד להקשיב לפני שהיא מביטה." דולומיטים, צפון איטליה צילום: ויקטור זיסלין פוטו-ציטוט מס' 25 "Look and think before opening the shutter. The heart and mind are the true lens of the camera." Yousuf Karsh "הסתכל וחשוב לפני שתלחץ על המצלמה. הלב והמוח הם העדשה האמיתית." פוטו-ציטוט בונוס "Creativity Is Allowing Yourself to Make Mistakes. Art Is Knowing Which Ones to Keep" Scott Adams "יצירתיות היא לאפשר לעצמך לעשות טעויות. אומנות היא לדעת אילו טעויות לשמור" מוזיאון תל אביב צילום: ויקטור זיסלין לסיום - השראה לעשייה הציטוטים שהובאו כאן הם כמו תחנות מנוחה קצרות במסע היצירתי שלנו כצלמים וכיוצרים. הם מזכירים לנו שהצילום הוא הרבה מעבר לתחביב כיפי שבא להביא לעולם סיפור ויזואלי אומנותי ואסטתי. זהו גם תחום פילוסופי באמצעותו אפשר לשאול שאלות מהותיות על עצמנו ועל החיים שסביבנו. מעבר לטכניקה, הצילום הוא חוויה עמוקה שמחייבת אותנו לחשוב, להרגיש ולדמיין. כשאנחנו עוצרים לרגע ומתעמקים במילותיהם של הצלמים הללו, אנחנו מבינים שיש משהו מעבר לתמונה – משהו שקשור לחיים עצמם. המילים שלהם מזמינות אותנו לקחת רגע של מחשבה ולהרהר. מהי הפרשנות האישית שלנו של המילים שלהם? איך אנחנו יכולים לשלב את ההשראה שמילותיהם מעניקות לנו ביצירה הבאה שלנו? אז צאו החוצה, הסתכלו על העולם בעיניים רעננות, ותנו למילים האלו ללוות אתכם. כל פריים שאתם מצלמים הוא הזדמנות להכניס עוד עומק, עוד רגש, ועוד השראה לתוך היצירה שלכם. כי צילום, כמו החיים, הוא לא רק מה שאנחנו רואים – אלא מה שאנחנו מרגישים. תודה שקראתם. שלכם, ויקטור

מכירים את התחושה מימי הילדות, שהחורף מגיע ופתאום מתרגשים לצאת ולקפוץ בשלוליות? אז כצלמים אנחנו גם אוהבים שלוליות (מישהו אמר השתקפויות?), אבל יותר מכך - אנחנו אוהבים אור ! לשמחתנו עונת החורף מביאה איתה משהו שרוב הצלמים מחפשים ללא מנוח - אור רך ומדהים, ולא רק סביב השקיעה והזריחה, שמחמיא לשלל סוגי צילומים, החל מנופי גלויה קסומים דרך צילומי רחוב ועד פורטרטים שנוגעים בנפש. החורף מציע לצלמים הזדמנויות נדירות לתפוס נופים דרמטיים, שלג בתולי, ואווירה קסומה שקשה למצוא בעונות אחרות. במקביל, הצילום בחורף מציב אתגרים ייחודיים: קור קיצוני, תנאי תאורה מורכבים ושמירה על הציוד. קפיצות ושלוליות ברחובות לובליאנה, בירת סלובניה צילום: שרית כרמון לקראת חודש דצמבר אשר יעסוק בנושא "צילום חורפי" ב חדר כושר לצילום , החלטתי לכתוב את המאמר הזה בו אתן מספר טיפים שיעזרו לכם להפיק את המירב מצילומי החורף שלכם. השתדלתי לתת את הטיפים בצורה כמה שיותר פרקטית ואני מזמינה אתכן לקרוא, לצאת לשטח וליישם. פוטו טיפ מס' 1 - השתמשו באור הרך שזמין ברוב חלקי היום, במיוחד בימים המעוננים בחורף אנחנו נהנים מתאורה הרבה פחות קשה מבעונות אחרות, גם באמצע היום, עם הרבה פחות צללים וקונטרסט. חשבו על יום שבו קיימת שמיכת עננים שמכסה את השמיים - זהו יום שבו אתם לא רואים צללים על הקרקע והכל נראה יחסית "אפרורי" או חסר קונטרסט. למה זה קורה? זווית השמש: בחורף אמנם אין המון שעות אור, אבל לאורך כל שעות היום, השמש נמצאת רוב הזמן בזווית יחסית נמוכה. זה גורם לכך שהתאורה תהיה יותר רכה ונעימה (תחשבו על תאורה נמוכה של אחר צהריים בקיץ - רק כל היום). עננות מוגברת: נוסיף לכך את העננות שמתגברת באופן משמעותי בחורף - העננים משמשים באופן טבעי כמרכך, והם מפזרים את האור באופן רחב יותר. מחוץ לעונת החורף, צלמים רבים מחפשים את תכונות האור הללו ומעדיפים צילום סביב שעת הזריחה והשקיעה. בחורף, השילוב של השמש הנמוכה עם העננות הגבוהה מאפשרת לצלם באמצע היום דברים שבמצב אחר לא היה אפשר. הנה כמה דוגמאות מה כדאי לצלם בתאורה חורפית רכה: פורטרטים בצילום רחוב/בטבע חרקים/פרחים וצילומי מאקרו חשיפות ארוכות של מפלים שדות חרושים ושלל טקסטורות וצבע - תמונה שצולמה באמצע היום, בתאורה מפוזרת וללא צללים צילום: שרית כרמון צולם בטיול צילום של פוטוטיפס לסלובניה אור רך ומפוזר, מאפשר לצלם זרימות וחשיפות ארוכות בחורף - גם באמצע היום צילום: שרית כרמון פוטו טיפ מס' 2 - חשבו על האוירה הנוצרת בפריים החורף מזמן לנו קשת של רגשות אנושיים שאותם נרצה להעביר בצילומים המתקשרים לחורף; בדידות וניכור או נוסטלגיה ומשפחתיות, דרמה וסערה או אולי רוגע ושלווה - הם כולם חלק מהאוירה של החורף. חשבו מראש אילו אלמנטים יכולים להתאים לצילום חורפי ולאיזה רגש הם מתקשרים - הנה כמה דוגמאות: צילומי נוף מושלג בצבעי פסטל - יעבירו אוירת קסם חורפי רגוע. צילום מינימליסטי של עץ יחיד עירום מעלים - יעביר אוירת בדידות. צילום ענני סערה אפורים מעל עיר סואנת - יעביר אוירת אקשן והתרחשות. צילומי פריטי לבוש חורפיים, שמיכות, או אח בוערת - יעבירות תחושה של חמימות ונוסטלגיה. עונת החורף מאופיינת בחגים כמו חנוכה וחג המולד - צילום אלמנטים הקשורים לחג כמו אוכל ומשקאות (מישהו אמר סיידר חם?), קישוטים ועצי אשוח יעבירו אווירה חגיגית ומשפחתית. חשבו אילו תחושות החורף מעורר בכם ועשו שימוש באלמנטים שמאפיינים את העונה כדי ליצור תמונות עם סיפור שמעבר לאלמנטים עצמם. אגם בלד, סלובניה. האפרוריות הכללית בתמונה עם השמיים המעוננים והנפח הגדול שהם תופסים בפריים מייצרים אווירה קודרת ומאיימת צילום: שרית כרמון לעומת זאת, אותו מקום - אגם בלד, הפעם בזמן אחר ובזווית שונה. אווירה קסומה ואגדית שנוצרת בזכות השילוב של ערפילי בוקר ואור שמש עדין של זריחה צילום: שרית כרמון פוטו טיפ מס' 3 - קומפוזיציות שמחמיאות לצילום בתנאים חורפיים שילוב טקסטורות : למשל טקסטורות של שלג טרי, ברד וכפור, טיפות גשם או עקבות בשלג. הטקסטורות באדמה נותנות עומק נוסף לאווירה החורפית של התמונה ואף יכולות להוות פורגראונד מעניין או קווים מוליכים לתוך הפריים. מומלץ לצלם מגובה נמוך ולהתקרב לאלמנטים עם מרקמים ובכך להעצים את נוכחותם בפריים. ניגודיות צבעונית : אלמנט צבעוני כמו ביגוד או מבנים על רקע אפרורי או לבן יקפיץ את הפריים וימשוך את העין של הצופה. פרטים קטנים : ספרו את הסיפור של הסצנה החורפית ע"י פרטים כמו ענפי עצים עם כפור, טיפות מים על חלון, או עלים שנשרו לאדמה. טקסטורות של כפור על דשא בשדה פתוח באווירה חורפית חלומית צילום: שרית כרמון זריקה קטנה של צבע שמדגישה את הכפור והרקע הלבן צילום: שרית כרמון פרטים קטנים שמספרים על החורף - פטריות יער אחרי הגשם, באוירה מסתורית וקרירה צילום: שרית כרמון פוטו טיפ מס' 4 - התמודדות עם שלג בצילום השלג הלבן עלול להטעות את מד החשיפה של המצלמה ולהפוך את התמונות לכהות ואת השלג לאפור, במיוחד בשימוש במצבי צילום אוטומטי או חצי אוטומטיים. איך לתקן? העלו את החשיפה בחצי סטופ עד 1.5 סטופים:  כך תקבלו מראה של שלג לבן ובהיר. היזהרו לא להעלות יותר מידי את החשיפה כדי לא "לשרוף" חלקים בפריים. לקריאה על סטופים בצילום, היכנסו ל מאמרים הרלוונטים  בבלוג. בדקו את ההיסטוגרמה  כדי לוודא שהשלג מוצג בצורה בהירה אך לא "שרופה". במידת הצורך השתמשו בטכניקת HDR:  טכניקה זו עוזרת לנו להתמודד עם טווח דינמי גדול בפריים, דבר שמאפיין מאוד סצנות עם שלג בוהק. לקריאה על טכניקת HDR, היכנסו ל מאמרים הרלוונטים  בבלוג. צלמו ב-RAW : פורמט זה מאפשר לתקן טעויות חשיפה בעריכה ולעבד את התמונה בצורה מיטבית. טקסטורות בשלג או שבילים שהשאירו חלזונות? צילום: שרית כרמון "יש גלים לא רק בים" טקסטורות שלג בהרי הדולומיטים שבצפון איטליה צילום: ויקטור זיסלין פוטו טיפ מס' 5 - צלמו מייד אחרי שהסופה נגמרת לאחר סופה, הסביבה רטובה ומלאה בהשתקפויות שמהוות הזדמנויות מדהימות לצילום חורפי. בנוסף כל מה שרטוב מקבל צבע כהה ועמוק יותר שתורם לתחושה החורפית (תחשבו על חולצה אדומה שאחרי כביסה נראית בצבע בורדו עמוק). בונוס גדול שמגיע בסמוך לסערות או גשמים משמעותיים . במקומות מושלגים, הזמן שמייד אחרי סופת שלגים מאופיין בשלג נקי ובוהק ומתקבל מראה בתולי וצחור. כל מה שעלול להפריע לצילום במצב רגיל – מפחי אשפה ועד ענפים יבשים – מכוסה. דקות אחרי גשם חזק, נוצר חור בעננים וקרני שמש שחדרו דרכו יצרו סצנה קסומה צילום: שרית כרמון רק שימו לב - זהירות בדרכים : הדרכים רטובות וקיימת סכנת החלקה. סעו בזהירות וודאו שהרכב מוכן לנסיעה בתנאי הדרך. אם תם מגיעים למקום שיש בו סכנת מפולת או שיטפון, בדקו את ההנחיות להגעה לאזור והודיעו למישהו לאן אתם הולכים. חשיפות ארוכות מעל העיירה קורטינה ד'אמפצו - דולומיטים, צפון איטליה צילום: ויקטור זיסלין פוטו טיפ מס' 6 - בניגוד לנאמר קודם... צלמו את הסערה! בחורף אפשר להגיע לצילומים באווירה מאוד מיוחד, עם פריימים דרמטיים שמספרים סיפור מסעיר ומרגש, במיוחד כאשר במקביל לסערה יש תאורה מיוחדת כמו ברקים או קרני שמש הבוקעות מבין ענני סערה. צילום סופות ברקים, הקפאת טיפות גשם או פתיתי שלג באויר - כל אלו צילומים שמרגשים אותנו מאוד כאשר מצליחים לבצע אותם, אך שימו לב שהבטיחות מעל הכל ויש לנקוט באמצעי זהירות מתאימים! אל תצאו לצלם לבד במהלך סערה, אלא אם יש לכם את המידע המתאים (קיימות שלל אפליקציות מזג אויר) ואת היכולת לקרוא ולפרש את מזג האויר. פחות נעים לצלם בגשם שוטף אבל האמצעים מקדשים את המטרה - נמל תל אביב בזריחה צילום: ויקטור זיסלין פוטו טיפ מס' 7 - צילום ערפילי בוקר ועננות בחורף בחורף יש סיכוי מוגבר לימים עם ערפל או ימים עם עננות נמוכה. הם הזדמנות נהדרת למצוא מקום צילום בגובה (הר/בניין גבוה) ממנו תוכלו לצלם נופים מרהיבים מעל "ים של עננים". בחרו את הזמן הנכון : שעות הזריחה והשקיעה מדגישות צבעים ורודים וזהובים. צרו עניין עם אלמנטים בולטים : הרים שצצים מעל העננים או עצמים בודדים יכולים להוסיף דרמה לפריים. כשיש הזדמנות לערפילים זה הזמן לעלות לגובה צילום: שרית כרמון ערפילים מכסים את העמק בין הרי הדולומיטים באיטליה צילום: שרית כרמון בוקר טיפוסי בסלובניה צילום: ויקטור זיסלין פוטו טיפ מס' 8 - שחקו עם הצבעים החורף מזמן לנו הזדמנויות פז לצלם פריימים בשלל סוגי אווירות ותנאי תאורה וצבע: ערפל, גשם, שלג, עננים, וגם שאריות של שלכת מהסתיו יכולים להוסיף עניין וצבעוניות ייחודית. נסו צילום בשחור-לבן : מכיוון שפלטת הצבעים בחורף היא גם כך יותר מונוכרומטית ופחות קונטרסטית, צילום בשחור לבן יכול להחמיא לצילומים ולהפוך פריים שהוא "סביר" לפריים מעניין ומעורר מחשבה. בנוסף שלג וצללים או השתקפויות ומשטחים רטובים ומבריקים יוצרים דינמיקה מעניינת בצילום מונוכרום. נסו שימוש בצבעים שמאפיינים את החורף: השתמשו בצבעים שסביבכם כדי להעביר את האוירה החורפית, למשל צבעי כחול וסגול קרים, אדום וירוק שנותנים תחושה של טבע וחום, גווני צהוב וכתום של שלכת, או גווני ורוד של שקיעה חורפית. חשיפות ארוכות מעל העיירה קורטינה ד'אמפצו - דולומיטים, צפון איטליה צילום: ויקטור זיסלין בוקר חורפי טיפוסי בסלובניה צילום: ויקטור זיסלין פוטו טיפ מס' 9 - הכנה מוקדמת לצילום בתנאי מזג אויר קשים אמנם אפשר לומר שכל סשן צילום משמעותי דורש השקעה והכנה, אבל בחורף, אין מה לעשות, מזג האויר משפיע - גם עלינו כאנשים, על היכולת לעמוד בחוץ בטמפרטורות קרות לאורך זמן, על החשק לצאת, וגם על הציוד וההתנהלות בשטח. לבוש מתאים : כדאי להתכונן לסשן בחוץ עם לבוש בסגנון "בצל" מספר שכבות בגדים חמים (צמר מרינו מומלץ), שיהיה אפשר להוסיף או להוריד לפי הצורף בשטח. חקרו את הלוקיישן ותנאי מזג האויר מראש ותמיד הצטיידו בשכבה אחת אקסטרא. כדאי להצטייד בבגדי מטיילים/דייגים חסיני מים או רוח וכמובן אקססוריז: כובע, צעיף, גרבי מרינו, גטקעס, ומגפיים אטומות (במיוחד אם מצלמים באזורים של גופי מים קפואים או שלג). אחד הדברים החשובים ביותר לצילום בחורף הוא כפפות! מומלץ להצטייד בשני זוגות כפפות: זוג כפפות בסיס דקות עם קצוות שמאפשרות טאצ' או ללא קצות אצבעות, וזוג נוסף עבה ומחמם שאפשר להתחמם בו בהפסקות. המלצה שלי: העדיפו כפפות מסוג "mittens" בתור השכבה העבה - כפפות שנראות כמו כפפת מטבח ואפשר בקלות לשים בתוכן שקית חימום. הגנה על הציוד : קיימות מצלמות ועדשות שהן יותר או פחות חסינות מים. בדקו מראש מה רמת האטימות לגשם לפי היצרן של המצלמה ובכל מקרה מומלץ להצטייד גם בכיסוי עמיד למים על המצלמה והעדשות. הסוללות בקור:  טמפרטורות קרות, ובמיוחד באזורים שמגיעים ל-0 מעלות ופחות מכך, גורמות לפריקה מהירה יותר של הסוללות או ל"אשליה" שהסוללה נגמרת מוקדם. מומלץ להצטייד בכמה סוללות רזרביות בכל סשן צילום בקור. את הסוללות יש לשמור חמות בכיס פנימי קרוב לחופ הגוף שלנו. חצובה מתאימה : זה אולי נראה שולי, עד שזה תופס אותך בשטח! רגלי החצובה המתכתיות מוליכות היטב את הקור של הסביבה ואפילו בטמפרטורות לא מאוד קרות המגע ישיר איתן מרגיש כאילו אתם נוגעים בקרחון. חפשו חצובה קלה עם ריפוד על הרגליים, או שפצרו את החצובה הקיימת עם שכבת ספוג או בד עבה שימוש בשקית אטומה : לפני הכניסה לאזור חם, הכניסו את המצלמה לשקית אטומה או לתיק למניעת עיבוי. באופן זה הטמפרטורה של הקרה המצלמה תעלה באופן הדרגתי ותשתווה לטמפ' בתוך המבנה המחומם וקטן הסיכוי להיווצרות אדים ולחות בתוך גוף המצלמה והעדשה. מטלית מיקרופייבר : פריט חובה בתיק הצילום גם בלי קשר לעונה. בסשנים בגשם הצטיידו בכמה מטליות שתוכלו להחליף ולנקות את האלמנט הקדמי של העדשה מטיפות. כשחם בגוף ובלב, הצילום יותר נעים צילום: ויקטור זיסלין סיכום החורף מזמין צלמים להעז ולגלות יופי נסתר במקומות מוכרים. עם הכלים הנכונים וחשיבה צילומית, תוכלו לנצל את עונת החורף ליצירת תמונות ייחודיות ומרגשות. אז יאללה, צאו מהפוך, לבשו את המעילים וכיסוי המצלמה, וצאו להרפתקה צילומית עוצרת נשימה! נסו את הטיפים שתוארו, שתפו את התמונות, וזכרו להנות מהחוויה – לא רק מהתוצאה. אשמח לשמוע את דעתכם על המאמר כאן למטה בתגובות. מה למדתם ממנו? מה כבר ידעתם? האם יש לכם משהו שתרצו לחלוק או להוסיף? חודש דצמבר במנוי " חדר כושר לצילום " יעסוק בנושא הצילום החורפי ויפתח בפניכם עולם חדש של אפשרויות והשראה לצילום בחורף. נשמח שתצטרפו לקהילת הצלמים הנהדרת שלנו ותבואו להתאמן ולחזק את שרירי הצילום שלכם, בצילום חורפי וגם בנושאים שיגיעו אחריו. מקווה שנהניתם מהמאמר, שרית נעים מאוד, אני שרית :) למי שלא מכיר, שמי שרית כרמון והצטרפתי לצוות פוטוטיפס כמנהלת תפעול וקשרי לקוחות לקראת סוף שנת 2022. אני חובבת צילום מזה כ-4 שנים אבל גוררת את בן זוגי, עידו, לטיולים כבר יותר מ-15 שנה. התחלתי לצלם עם המצלמה של אבי, חובב צילום בעצמו, אבל נכנסתי לזה בצורה רצינית רק לאחר שהוא קנה לי את המצלמה הראשונה שלי, ומשם השיגעון לצילום פרח וגדל. למרות שאני אוהבת לצלם כמעט הכל, נופים וטבע הם בנפשי והצילום הוא הדרך שלי לשתף עם העולם את כל היופי שאני רואה מסביבנו ואת החוויה המדהימה של חיבור לטבע.

מתי בפעם האחרונה יצאתם לצלם במרחב העירוני והיה לכם משעמם? מהמר על כך שזה מעולם לא קרה! צילום אורבני הוא בור ללא תחתית בכל מה שקשור לעושר ויזואלי והזדמנויות הצילום המגוונות שהוא מזמן. זהו ז'אנר שמאפשר לצלמים ליצור אינספור דרכים להציג את ההתרחשויות השונות ולכל אחת מהן לחבר פרשנות ייחודית אחרת של הסיפור שהם באים להציג לצופים. זה יכול להיות צילום רחוב שמציג את חיי היומיום, צילום דוקומנטרי שמציג את הסיפורים הייחודיים של העיר, צילום ארכיטקטורה שמדגיש את המבנים המרשימים או אפילו שילוב של כולם יחד. צילום אורבני יכול להיות רחב זווית ומלא בעוצמה ופרטים, והוא גם יכול להתבונן פנימה אל תוך הפרטים הקטנים והאינטימיים של הסצינה בעזרת צילום צר זווית. הוא יכול לדבר על המרקם האנושי והחברתי של העיר, להציג דמויות מעניינות שמאפיינות אותה ולספר את הסיפור שלהן. הוא יכול גם לגעת באלמנטים הסטטיים שלה - הבניינים, הכבישים והצדדים הדוממים של הרחוב. "משולש החשיפה של עזריאלי" "הנורה". בניין המדונה השחורה בפראג היופי בצילום האבסטרקטי טמון ביכולת לראות את העיר מנקודת מבט חדשה ולא שגרתית. זהו תהליך של התבוננות פנימה – התמקדות בקווים, במרקמים, בצבעים – ובחינה מרעננת של הפרטים הקטנים שמרכיבים את המרחב האורבני. כשהעין מתעכבת על הצורות הבסיסיות ביותר שמרכיבות את הפאזל השלם, כשהיא בוחנת לעומק את הטקסטורות והמרקמים הפשוטים ומתמקדת במשחקי הצללים בין הבניינים, נוצר חיבור בלתי שגרתי בין הצלם לעיר, לעיתים עמוק יותר מהרגיל. עבורי, זהו חיפוש אחר דינמיקה חדשה, שקטה ונקיה ברמת האסתטיות שלה בתוך שגרת היום-יום העמוסה. לפעמים דווקא שם, באינטימיות של הפרטים הקטנים, מסתתרות התמונות היפות והעוצמתיות ביותר. מתחם מידטאון בתל אביב מהווה מגרש משחקים נפלא לצילום אורבני יפהיפה המאמר הזה נולד מתוך רצון לשתף אתכם באוסף החוויות הצילומיות האישיות שלי ברחבי הגלובוס בכלל ותל אביב בפרט. אז אם גם אתם מרגישים שסגנון הצילום הגיאומטרי והמופשט קורץ לכם - אני מזמין אתכם לקרוא את המאמר ושבעת הטיפים שבו, וכמובן לצאת לשטח ולהתנסות בהם בעצמכם. לי הטיפים עוזרים כל פעם מחדש. פוטו טיפ מס' 1 - הקפידו על קצוות פריים נקיים בעיניי, ניקיון מסגרת התמונה חשוב בכל ז'אנר צילום, ובמיוחד בצילום אורבני וגיאומטרי שאמור להציג לצופה אסתטיקה חזותית מוקפדת במיוחד. לעיתים קרובות אני מוצא את עצמי משקיע זמן ארוך יחסית לבנות ולדייק את הפריים ולא מצלם מיד אחרי בניית הקומפוזיציה, ולו רק מהסיבה הזו. אני סורק את המסגרת של התמונה, מוודא שקצוות הפריים נקיות מהפרעות ואלמנטים בולטים, מסדר שוב ושוב את הזווית עד לקבלת מסגרת נקיה, כך שהעין ממוקדת אך ורק באובייקט או הטקסטורה אותה אני רוצה לצלם. אלמנטים ש"מגיחים" לשוליים, כמו ענפי עץ, תמרורים או מבנים שלא קשורים למבנה המצולם, יכולים להסיח את הדעת מהקוים ומהצורות המרכזיות ולהוריד מהערך האומנותי של התמונה. הדיוק הזה נותן לצופה את ההרגשה שהפריים תוכנן עם הרבה מחשבה, ולא נלקח במקרה "על הדרך". מרכז היידר אלייב בבאקו, בירת אזרבייג'ן פוטו טיפ מס' 2 - השתמשו בקווים גיאומטריים בצורות בסיסיות אם יש משהו שאני תמיד מחפש בעיר – זהו הקווים והצורות הגיאומטריות הכי בסיסיות. המיקוד בצורות הפשוטות אולי נשמע כמו טיפ בנאלי למדי אבל תאמינו לי שהרבה צלמים מפספסים את נקודת המבט הקלאסית הזו ולעיתים מחפשים דווקא את הסרבול ומכבידים על הפריים. קווים ישרים, מעוקלים, אלכסוניים או שבורים, משולשים ומעגלים, מלבנים ומחומשים – כל אחד מהם מהווה מבחינתי כלי חזותי רב-עוצמה שמפשט את הפריים עבור הצופה ועוזר לו להתבונן בו בצורה נינוחה יותר. הקווים והצורות הללו מדגישים את האופן בו העולם התלת מימדי שלנו בנוי - לגובה, לרוחב ולעומק. קווים וצורות בבניין ToHa המרשים, בקרבת המתחם של עזריאלי בתל אביב "אל על" - מבט לעבר גורדי השחקים של מתחם מידטאון פוטו טיפ מס' 3 - חקרו טקסטורות ומרקמים המרקמים והטקסטורות העירוניות הם, מבחינתי, הרבה מעבר לרקע או אוירה של המקום – הם יכולים להיות הלב הפועם של הצילום העירוני. יש משהו מיוחד בעמידה מול מערך חלונות חזרתי המשקף את אור השמש, פאנלים מתכתיים של מבנה מודרני או שילובי אריחים ישנים על קירות, ובחיפוש אחר היופי האסתטי שמסתתר בכל קו, חריץ או שכבה של צבע. לא פעם אני מוצא את עצמי מתבונן ולומד את התצורות שמשתלבות יחד – הנוצץ והמואר מול הכהה, החד והברור מול הקהה, המרובע מול המעוגל. כל אחד מהם חושף טקסטורה ייחודית, מאתגר אותי לחפש את ה"שונה" והיצירתי ומעורר תהיה על התכנון של המבנה והמחשבות שהיו לארכיטקט כשהוא יצר את היצירה שלו. מהספסלים היותר מעניינים במתחם מידטאון בתל אביב הטקסטורות האלה לא רק מוסיפות עומק חזותי לתמונה, אלא הן מעוררות תחושה ממשית, כאילו אפשר ממש "לגעת" בתמונה ולחוש את החספוס דרך המסך. כל פריים הופך למסע בזמן – מאריחים דהויים שמרמזים על שנות קיומם ועד פאנלים חדשים ומלוטשים שמשאירים תחושה של חידוש ורעננות. גם אפקטים זמניים כמו גשם על חלונות או השתקפות של עננים מוסיפים משמעות לא צפויה לתמונה. אור, צל והחלונות של עזריאלי פוטו טיפ מס' 4 - חפשו השתקפויות השתקפויות הן דרך נוספת להביא משהו מרענן ויצירתי בצילומים האורבניים. משטחים של חלונות, שלוליות לאחר הגשם, אפילו מכונית חונה – כל אחד מהם יכול לשמש כמראה שמתפרשת על גבי הפריים ומכפילה את המציאות. המדרגות הנעות ברכבת הקלה של תל אביב הקפידו שלא לצלם השתקפות רק לשם צילום ההשקפות. עשו זאת בצורה חכמה ועם מחשבה על הערך המוסף של ההשתקפות לתוצר הסופי. האם ההשתקפות מגלה משהו חדש שמוסיף "פלפל" לסיפור הצילומי? האם היא מכפילה את הסצינה והופכת אותה ליותר עשירה? האם היא גורמת לצופה לעצור ולהעמיק בפריים כדי להבין טוב יותר מה מצולם שם? השתקפות עננים באחד מהמגדלים במתחם מידטאון בתל אביב שלולית קטנה שקל מאד לפספס יכולה לעשות פלאים לצילומים שלכם הכפיל של עזריאלי פוטו טיפ מס' 5 - הקפידו ליישר את הפריים (או השתמשו באלכסונים) כשמדובר בצילום אבסטרקט וגיאומטרי, יש חשיבות עליונה לדיוק ויישור הפריים. בתמונות שבהן הקווים משחקים תפקיד מרכזי, כל זווית מעט עקומה עלולה לפגוע בתחושה המדויקת והנקייה שמנסה להציג הצילום. לכן, חשוב לבדוק היטב את הקומפוזיציה בזמן הצילום, ולוודא שכל הקווים הראשיים – בין אם מדובר בקו של בניין, מדרכה או חלון – ישרים ונכנסים לפריים בצורה מדויקת. ככל הניתן, עדיף להתרחק מהמבנה ולעבוד עם עדשת טלה מקרבת, כדי לסדר וליישר את הפרספקטיבה. בנוסף, בחלק מהמצלמות ישנה אפשרות להפעיל קווי רשת על המסך, מה שעוזר למקם את האלמנטים בצורה מאוזנת ומסודרת. מבט לעבר יציאה מאחת התחנות ברכבת הקלה של תל אביב מבט מלמעלה על אותן המדרגות, הפעם בזווית, בשילוב עם חשיפה איטית במורחת את המדרגות עם זאת, חשוב לזכור שהמטרה שלנו כאן היא לשבור מוסכמות ולחשוב יצירתי. בצילום מופשט, אין לצופה עוגן ברור של מה צריך להיות ישר ומה לא. לכן ניתן "להטעות" את הצופה ולסובב את הפריים בכוונת תחילה, למשל ב-30 או 45 מעלות כך שהקווים יהיו אלכסוניים ויצרו תחושה יותר דינמית. בין אם החלטתם ללכת על יישור או על אלכסונים, לעיתים תצלמו מבנים גבוהים מלמטה, ולא תהיה לכם שום דרך ליישר את הפרספקטיבה והקווים המובילים ב-100%. אם אחרי הצילום אתם שמים לב שהפריים יצא עקום או שנוצרה הטיה, לייטרום מציעה פתרון פשוט ויעיל: כלי ה-Transform. תחת המודול Develop, תוכלו לבחור את אופציית Auto שתנסה ליישר את הקווים העיקריים בתמונה בצורה אוטומטית. אם אתם מחפשים דיוק רב יותר, ניתן להשתמש באופציות כמו Vertical ו- Horizontal או לשלוט בסרגלי ההטיות הידניות באופן מותאם אישית. תהליך זה לא רק משפר את אסתטיקת הצילום אלא גם מדגיש את תחושת הסדר והגיאומטריה שמאפיינים צילומים אורבניים ואבסטרקטיים. מוזמנים לצפות בסרטון יוטיוב הבא שמסביר איך ליישר פרספקטיבה בצילום אורבני. החלונות של עזריאלי - גרסת היישור החלונות של עזריאלי - גרסת הטרפזים פוטו טיפ מס' 6 - חישבו בשחור-לבן לצבע יש תפקיד מרכזי בחיינו, והוא נותן לנו רובד נוסף בתפיסה המרחבית וההבנה של מה העין שלנו רואה. כך גם בצילום, לצבע יש משמעות עבור הצופה ולרוב הוא נותן ערך מוסף משמעותי לסיפור המצולם. עם זאת, לעיתים, הצבע "גונב" יותר מדי מהפוקוס ודווקא פוגם באיכות החזותית של היצירה. למשל, כשהוא חזק מדי, או ההיפך, כמעט ולא נוכח בסצינה. לפעמים הצבע הוא זה שתופס את העין ונמצא בחוסר תיאום מול האוירה והאופי של המקום שהצלם מנסה להציג. לפעמים, אני בוחר להוציא את הצבעים מהתמונה להמיר את הצילום לשחור-לבן כדי לתת יותר ביטוי לאלמנטים הבסיסיים של הצילום כמו קומפוזיציה והאור. הקווים, הצללים והמרקמים כולם מקבלים עוצמה משלהם כשהם משתחררים מהצבעים ומדברים בשפה נקייה ומינימליסטית. מונומנט לזכר "הקדושים המעונים" בפארק העילי בבאקו, בירת אזרבייג'ן נמל תל אביב מיקוד באור ובטקסטורות לעיתים הרבה יותר מרשים כשהפריים נקי מצבע פוטו טיפ מס' 7 - תנועה מכוונת של המצלמה (ICM) טכניקת ה-ICM (Intentional Camera Movement) היא אחת החביבות עליי בצילום אבסטרקטי. זהו למעשה ריקוד עדין בין המצלמה לבין הנוף העירוני שמייצר תחושה ציורית של תנועה בפריים שעל פניו אמור להיות סטטי, חד וברור. זוהי ההמחשה המושלמת של המשמעות המוכרת של המילה Photography - ציור באור. בלי להיכנס לעומק התיאוריה, הבסיס לטכניקת ICM הוא שילוב של מהירות תריס מעט איטית (למשל, 1/20 השניה) עם תנועה מכוונת של המצלמה. לדוגמה, כשאני מוצא בניין עם חלונות שחוזרים על עצמם או קירות בעלי ריבוי של קווים בולטים, תנועה קלה למעלה ולמטה או בכל כיוון אחר בזמן החשיפה המעט ארוכה מעניקה לפריים תחושת תנועה ומריחה אומנותית. בזכות הטכניקה הזו המרקמים השונים הופכים לרכים ואווריריים ונוצרת מעין אשליה מסקרנת של משהו ברור מצד אחד אך מופשט מצד שני. השפיץ של עזריאלי בתנועה - בטכניקת ICM דרך נוספת להציג את עזריאלי בתנועה סצינה פשוטה למדי ברכבת הקלה בתל אביב מקבלת חזות אחרת לגמרי כשמתחילים לצייר באורות והצבעים של התחנה סיכום בעולם האורבני, כל צעד מביא איתו פרספקטיבה חדשה וזווית מרעננת שתמיד כיף לגלות. אני מזמין אתכם להתנסות ולחוות את ז'אנר הצילום המיוחד הזה ולנצל את הזדמנויות הצילום הרבות שהוא מייצר. לא פחות חשוב - תהנו מהדרך ומהלמידה. נסו דברים חדשים, עשו טעויות, למדו מהן, שחקו עם הקווים, התקרבו אל המרקמים או התרחקו מהם, צלמו רחב וגם התמקדו בפרטים הקטנים. הניחו לעצמכם להתבונן על העיר בדרך שבה מעולם לא דמיינתם. דרך הצורות הבסיסיות ביותר, דרך הקווים הישרים ודרך העקומות. אשמח לשמוע את דעתכם על המאמר כאן למטה בתגובות. מה למדתם ממנו? מה הוא חידש לכם? מה כבר ידעתם? אם תרצו להעמיק יותר וללמוד את התחום איתנו - יש לנו מגוון סדנאות שמתקיימות באופן תדיר, חלקן עוסקות בצילום האבסטרקטי בסביבה אורבנית - בתל אביב, בירושלים ובעוד ערים יפות ומיוחדות של ארצנו. בקישור הבא תוכלו לראות את כל הסדנאות הקרובות אז רק תבחרו את הנושא שהכי קוסם לכם והירשמו. שיהיה לכם בהצלחה, שלכם, ויקטור.

הקדמה מהי שפה צילומית ולמה היא כל כך חשובה? כמו לכל אומן בכל תחום, גם לנו, הצלמים יש שפה משלנו - מעין סגנון אישי שמעביר לצופה את הדרך הייחודית בה אנחנו רואים את העולם. השפה הזו היא לא רק אוסף טכניקות צילום, אלא בעיקר שילוב של סיפור פנימי ותשוקה שמנחים את היד, העין והלב בכל פריים ובכל יצירה. מציאת השפה האישית היא מסע מרתק של חקירה עצמית ופיתוח חשיבה יצירתית, וככל שאנחנו מתמקצעים, לומדים ומתפתחים, כך השפה האישית מתחדדת והופכת לכלי ביטוי עוצמתי ומרתק. תמונה איכותית היא לא רק פריים אסתטי, מרגש או מדויק טכנית; היא מחזיקה בתוכה את הרגש, החזון וה"אני מאמין" שלנו, שמזמינים את הצופה לראות את העולם דרך העיניים שלנו. "העץ הבודד - גרסת מדגסקרי" במסגרת הפעילות של חדר הכושר לצילום, את חודש נובמבר אנחנו מקדישים לפיתוח שפה צילומית אישית והחלטתי לכתוב את המאמר הזה כדי להציג את מחשבותיי על הנושא גם עבור מי שאינו נמצא במנוי. במהלך החודש נעמיק אל תוך ה"איך" וה"למה" לפתח את השפה הצילומית האישית ומה המשמעות שלה עבור כל אחד מהמתאמנים. ה"איך" - הכלים שמאפשרים פיתוח שפה צילומית כשאני מדברים על ה"איך" בצילום אני מדבר על האוסף של כל הכלים והטכניקות שעוזרים לנו לעצב ולפתח שפה צילומית אישית. מודה שזה נשמע על פניו קצת נוגד את ההגיון לדבר על "טכניקה" בנושא שהוא כל כך עמוק ואישי, אבל אם לרגע תחשבו על זה, זה לגמרי עושה שכל. מדובר באסטרטגיות, בטכניקות ובפעולות שעוזרות לנו להבין את הדרך בה נוכל לספר את הסיפור הצילומי בצורה הייחודית ביותר לנו, שתציג את נקודת מבטנו האישית על העולם. המיומנויות האלו כוללות בחירת ז'אנר, עבודה עם קומפוזיציה והדרך לבנות את הפריים, שימוש באור וצל, משחק עם צבעים ועריכה מותאמת. כל אלה משמשים אותנו כדי להעביר מסר ויזואלי מסוים, לשדר רגש וליצור עניין, ואלה בדיוק הכלים עליהם אכתוב בהמשך המאמר. ה"איך" אמנם חיוני, אך ה"למה" הוא הלב של השפה הצילומית. ה"למה" הוא היסוד, הכוח המניע, שמביא חיים ומחבר אותנו לרגש, ולכן הוא חשוב אף יותר מה"איך". כשה"למה" חזק והזחון ברור כשמש, ה"איך" מסתדר והופך להיות לפשוט יותר. כל מה שצריך להארגן את המחשבות, לבחור את הכלים המתאימים לממש את ה"למה" ולצאת לדרך. כשה"למה" חלש או לא קיים, ה"איך" כלל לא משהו. "העץ הבודד - גרסת ישראל" תחושות בטן בצילום בספר שלי "תחושות בטן בצילום" אני מדבר על אנלוגיות נבחרות בין עולם הצילום לעולם האוכל. בעזרת האנלוגיות הללו, ניתן לפשט ולהסביר קונספטים מורכבים בעולם הצילום ע"י הגבלות לתחום מוכר ואינטואיטיבי כמו עולם האוכל והבישול. אז לדוגמא, אם תחשבו על זה מנקודת מבט כזו - ה"למה" זה העובדה שאתם רעבים. ה"איך" זה הכלים בהם תשתמשו להכין את המנה האהובה עליכם - תכינו אותה בעצמכם, תקפצו למסעדה או בית קפה או שתזמינו ב-Wolt. מבלי שתהיו רעבים, אין שום סיבה לחשוב על הדרך שהמנה תגיע אליכם 😋 "ככה נראה הספר בזמן הפקת קמפיין הדסטרט בספטמבר 2024, בקרוב ניתן להזמין את העותק האמיתי בהזמנה מוקדמת" ה"למה" - להעמיק ולמצוא את הסיבה למהות העשייה הצילומית לפני שמתעמקים בכלים ובטכניקות, ה"איך" של הפיתוח השפה האישית, כדאי להבין את המניע האישי שמאחורי העשייה הצילומית שלכם ואיך תרצו להביע את עצמכם בתוכה. למה אנחנו בכלל מצלמים? מה מניע אותנו לשוב ולהתמקד באובייקטים מסוימים? האם זה הרצון לשמר רגעים מיוחדים, להנציח רגש חבוי או אולי לשקף אמירה חברתית עמוקה? האם הצילום הוא זה נטו תחביב נחמד או תהליך עמוק יותר של הגשמה או תרפיה לנשמה? מה גורם לנו לצאת ב-3 בלילה לצילומי זריחה, או להתלהב מצילום של רגע אנושי עוצמתי? צלמים גדולים ידועים לא רק בזכות הכישרון הטכני שלהם והיכולת ליצור פריים מרהיב, אלא גם בזכות היכולת שלהם לתרגם תחושות עמוקות לתמונות שמדברות בעד עצמן. לא אדבר בשם כולם, אבל מאמין שלרובם יש תחושות בטן חזקות לגבי מה שהם עושים בצילום ולמה הם עושים אותו. לכן, כשאתם יוצאים לתהליך החיפוש אחר השפה האישית שלכם, שאלו את עצמכם שאלות מהותיות כדי להגיע ל"למה" האישי שלכם. מדוע אני מצלם/ת? למה סגנונות מסוימים אהובים עליי יותר ואחרים פחות? מה אני מנסה להעביר בצילום שלי ולמה? מה הייחוד שגורם לי להצטמרר, להתרגש, להרגיש? אחרי שתבינו את הלמה, ה"איך" יתבהר ויהיה נגיש יותר. "אגם לאגו די בראייס בדולומיטים שבצפון איטליה" פוטו טיפ מס' 1 - בחירת ז'אנר בצילום - שער הכניסה לעולם הייחודי שלכם הצעד הראשון בפיתוח השפה הצילומית האישית שלכם הוא גם האינטואיטיבי ביותר - בחירת הז'אנר שהכי מדבר אליכם. נופים, פורטרטים, צילום רחוב, טבע, ארכיטקטורה או סטודיו - כל ז'אנר מביא איתו עולם שלם של אתגרים והזדמנויות, ואיתו גם דרך ייחודית לצלם. כשאתם בוחרים ז'אנר שמרגיש לכם נכון, זה לא רק "סגנון" אלא אמצעי לביטוי עצמי. ככל שאתם מעמיקים ומתאמנים בז'אנר שאתם אוהבים, כך תגדל היכולת שלכם להבין את המאפיינים והדקויות שבו - בין אם זו הקומפוזיציה, משחקי עומק השדה, עבודה עם האור או ההתמקדות בפרטים קטנים. חזרה על נושא מסוים שוב ושוב מאפשרת בדיוק את הפיתוח של הסגנון האישי עליו אני מדבר כאן, שמרחיב את האפשרות לספר סיפור ייחודי וחוויתי דרך המצלמה שלכם. "אגם בלד, סלובניה" לצלמים המתחילים יותר מבין קוראי הבלוג אני ממליץ להתנסות בכמה שיותר ז'אנרים, ללמוד, להתפתח, לזהות את הסגנונות שעושים לכם את זה, ולא פחות חשוב מכך גם תשומת לב לנושאים שפחות מושכים אתכם. עם הזמן, הדברים יתחילו להתבהר ותדעו טוב יותר מה באמת מעניין אתכם, בדרך לעוד שלב בפיתוח העצמי בצילום. לצלמים המנוסים יותר, אלה שכבר עברו קברת דרך בצילום ומכירים את עצמם טוב יותר, אני מציע להמשיך ולפתח את הנושאים שאתם אוהבים, להעמיק בהם ולצמוח בתוכם. זה יעזור לכם מאד לפתח את ה"אני מאמין" שלי. פוטו טיפ מס' 2 - מחקר ויזואלי עצמי - ללמוד מהתמונות האהובות עליך לפני שמחפשים השראה בעולם שבחוץ, כדאי להתחיל במסע פנימי ולחקור את התמונות שלכם - אלה שאתם הכי אוהבים. עברו על הצילומים שלכם מהשנים האחרונות, ותשאלו את עצמכם: מהן התמונות שהכי מדברות אליי? מהם המאפיינים שחוזרים על עצמם בצילומים שאני גאה בהם? לאילו אלמנטים אני נמשכ/ת בתוך הפריימים? האם זה לאור או לצללים? האם זה לסיפור האנושי או הסיפור של הטבע? האם זה לטכניקות מסוימות או זוויות צילום שמאפיינות את רוב הצילומים? "זריחה באגמון החולה" התבוננות עמוקה בתמונות שלכם תגלה לכם רבות על הדרך בה אתם רואים את העולם, על הערכים האסתטיים שלכם ועל הסיפור שאתם מנסים לספר דרך הצילום. אולי תגלו שאתם אוהבים להכניס אלמנטים של טבע דומם לתוך סצינות אנושיות, או שאור טבעי בשעות בין ערביים מחזיר אתכם לתחושת רוגע פנימית. ככל שאתם מבינים את השפה הוויזואלית שכבר חיה בכם, כך תוכלו להעמיק ולדייק את הדרך בה אתם רוצים להמשיך. "הזמן עצר מלכת" - שילוב של טכניקת ICM יחד עם הבזקת פלאש להקפאת תנועת הזוג תתפלאו לאילו מסקנות מרחיקות לכת תוכלו להגיע מתוך המחקר העצמי הזה. יתכן והמחקר יפתיע אתכם ויגלה תחומי עניין צילומיים שלא חשבתם עליהם. יתכן והוא יחזק את מה שכבר הרגשתם כלי הצילום. יתן ותגלו שמה שחשבתם שאתם אוהבים לאו דווקא מקבל את הביטוי בתוצרים. תזכרו, שאין כאן נכון או לא נכון, יש כאן תהליך התבוננות פנימית שאמור לתת לכם אינדיקציה של איפה אתם עובדים כיום בכל הקשור לפיתוח שפה צילומית. בהתאם למה שתגלו, תוכלו לקבל החלטות להמשך הדרך. האם לחזק ולפתח את תחומי העניין החזקים שלכם או דווקא להיפתח לתחומי עניין חדשים. פוטו טיפ מס' 3 - מחקר ויזואלי של צלמים אחרים - חיפוש אחר השראה והעשרה שלב משמעותי נוסף במסע לפיתוח השפה האישית הוא מחקר של עבודות של צלמים אחרים, בעיקר אלה שמעוררים בכם השראה. כשאתם נחשפים לסגנונות והצלמים השונים שמושכים לכם את העין, כדאי מאד לפתח יכולת התבוננות וניתוח עבודות שהיא מעבר להנאה הבסיסית מהיצירה. תבחנו לעומק את הבחירות של אותם הצלמים מבחינת ז'אנר הצילום, הקומפוזיציות והאור. בחנו את הטכניקות בהן הם משתמשים. בחנו במה הם בוחרים להתמקד ואיך הם מביאים את זה לצופים. בחנו את העריכה והצבעים. "ונציה בזריחה" "מצודת פראג בזריחה" נסו להבין מה מושך אתכם בעבודותיהם ואילו אלמנטים ויזואליים הייתם רוצים ליישם גם ביצירות שלכם. לצד זה, נסו גם להבין אם מה פחות מתאים לשפה האישית שלכם, ולמדו גם מה לא לעשות, גם אם זה דברים שאתם אוהבים אצל הצלמים האחרים. מעבר להבנה עמוקה יותר של מה אתם אוהבים, תרוויחו גם כמה כלים פרקטיים איתם תוכלו לצאת לשטח ולצלם, ממוקדים במטרות האישיות שלכם. פוטו טיפ מס' 4 - קומפוזיציה וצורת הנגשת היצירות לצופים אחת הדרכים העוצמתיות לפתח שפה צילומית ייחודית היא באמצעות בחירת סגנון בבניית קומפוזיציה וגישה אסתטית. איפה אתם בוחרים למקם את האלמנטים המרכזיים בתמונה? האם יש מספר רב של אלמנטים ברקע או שאתם הולכים על מיצג מינימליסטי? האם אתם משתמשים בזווית רחבה כדי להציג את כל המרחב או בזווית צרה ומתקדמים בפרטים הקטנים? הנגשה ויזואלית היא חלק בלתי נפרד מהשפה האישית, והיא מאפשרת לכם לתפוס את תשומת הלב של הצופה ולהעביר לו את המסר שלכם בדרככם הייחודית. "המגדלור - אירלנד, אפריל 2023" למשל, גישה מינימליסטית יכולה להדגיש תחושת שקט וניקיון, בעוד גישה עשירה בפרטים עשויה לשדר דינמיות, תנועה וסיפור מורכב. שחקו עם אורך המוקד; התנסו בעדשה רחבה שמעניקה תחושת מרחב ותלת מימדיות, או בעדשה צרה שמביאה לתשומת הלב את הפרטים הקטנים. דרך בחירות אלו, תגלו את הדרך שלכם להנגיש את העולם הוויזואלי באופן שמבטא את החזון הפנימי שלכם. פוטו טיפ מס' 5 - צבע או שחור-לבן: אמצעים לביטוי עוצמה רגשית אחד הכלים המשמעותיים ביותר ביצירת שפה צילומית אישית הוא השימוש בצבע או הבחירה לצלם בשחור-לבן. לצבע יש כוח רגשי שיכול להעביר חום, שלווה, דרמה או אנרגיה. הרי במציאות, העולם שלנו הוא צבעוני, אז מן הראוי שנשלב זאת גם בצילומים שלנו. חשבו אילו צבעים מעניקים לתמונות שלכם את התחושות שאתם רוצים לעורר. למשל, צבעים רכים וטבעיים, בגווני הירוק או התכלת עשויים לשדר רוגע, בעוד צבעים חיים ועזים כמו כתום ואדום יוצרים תחושת שמחה ואנרגיה. "שחור ולבן - בכל המובנים" אתם יכולים להשתמש בגוונים מסוימים ביצירות שלכם שיבלטו יותר לעין מאשר צבעים אחרים כדי ליצור תחושה מסוימת אצל הצופים וכן את הבידול שלכם מהיצירות של צלמים אחרים. לחילופין, השחור-לבן מאפשר להעביר עומק דרמטי ולהדגיש ניגודים ותבניות, תוך יצירת אסתטיקה ודיוק. גם זאת אופציה מעניינת לשלב בעבודה הצילומית כדי ליצור משהו אישי יותר. "שומר הסף"- מוזיאון תל אביב שימוש מושכל בצבעים ובשחור-לבן מאפשר לכם להתמקד ברגש ובתחושה שאתם רוצים ליצור. אם תתנו דגש גדול יותרו לגוונים מסוימים שאתם אוהבים במיוחד, זה יתן עוד פוש לעבר מציאת השפה האישית שלכם. פוטו טיפ מס' 6 - שימוש באור והצל ככלים אומנותיים האור והצל הם מעמודי התווך המרכזיים שמאפשרים לכם לצייר על הקאנבס הצילומי ולהעביר בתמונה את התחושה שברצונכם לשדר. האור הרך של הבוקר, האור החזק של הצהריים, או האור החם של בין ערביים - כל סוג אור מעניק לתמונה אופי ותחושה שונה. העין של הצופה נמשכת לרוב לאור ולאזור המואר יותר בתמונה וכדאי לזכור זאת כשאתם בונים את הפריים ורוצים להוביל את הצופה לעבר הנושא המרכזי. האור יוצר צללים, ואלו יכולים להוסיף מסתורין, להסתיר פרטים שלא תרצו שיבלטו יתר על המידה ולהעניק נפח ועומק לפריים. שימוש מתוחכם באור ובצל לא רק משדרג את התמונה, אלא גם יוצר מעין תיאטרליות ומשחק קונטרסטי שגורמים לצופה להתחבר בצורה חזקה יותר לעולם שלכם. "אנחנו בדרך!"- מוזיאון תל אביב פוטו טיפ מס' 7 - עריכה ופיתוח סגנון - החותם האישי שלכם לאחר שהצילום הושלם, תהליך העריכה מאפשר לכם לחדד את החזון הסופי ולהדגיש את הפרטים שחשובים לכם. זה המקום שבו ה"סגנון הדיגיטלי" שלכם נכנס לפעולה - כגון חיזוק של צבעים וגוונים מסוימים שאתם אוהבים במיוחד, דיוק החשיפה והקונטרסטיות, עבודה סלקטיבית על אזורי עניין שאתם רוצים להבליט, חידוד ועריכה של הפרטים הקטנים. כל אלה הופכים את הצילום למדויק יותר ואת החוויה לאישית יותר. בין אם אתם מעדיפים עריכה עדינה וטבעית או סגנון דרמטי ואפל, תהליך העריכה הוא החותם הייחודי שלכם על התמונה. אם באנלוגיות לאוכל עסקינן - אז אפשר ליצור הקבלה בין העריכה לבין התבלינים שאתם מוסיפים למנה. כל אחת ואחד מכם יוסיף תבלינים אחרים ובמינון אחר, מה שיתן את הטאצ' האישי למנה שלכם. "שקיעה קוסטה ריקניתל" בחרו בתוכנת עריכה מתאימה, כמו לייטרום או פוטושופ, וצרו לעצמכם שיטות עבודה אישיות וכן, סגנון עריכה שמזוהה איתכם ושבו תרגישו בנוח. ההיכרות עם הכלים השונים תאפשר לכם לפתח סגנון אישי שישדר את הקול שלכם בכל תמונה. ולסיום - הזמנה לצאת למסע חיפוש אחר השפה האישית שלכם פיתוח שפה צילומית אישית הוא מסע של גילוי עצמי וחקירה מתמדת. זהו לא תהליך של יום אחד, אלא חוויה מעמיקה שמאפשרת לכם לצלול אל תוך עצמכם ולגלות את הכוח שגלום בצילום כאמצעי לביטוי אישי. במהלך חודש נובמבר, יחד עם המתאמנים בחדר כושר לצילום, הקדישו זמן ומאמץ להכיר את עצמכם כצלמים, להמין מדוע אתם אוהבים לצלם ולמצוא את השפה הייחודית שלכם. צאו לשטח, בחרו נושא, שחקו עם האור והצל, נסו קומפוזיציות שונות, ערכו, שחקו עם הגוונים, וגלו את מה שמרגיש לכם נכון. ההתנסות הזו תיקח אתכם למסע מרתק ומספק לעבר מציאת הקול האישי שלכם בצילום ויצור את ההזדמנות לעולם לראות את הדרך המיוחדת בה אתם רואים את החיים. תודה שקראתם! שלכם, ויקטור צילום: רובי יהב

מיני הקדמה בשנים האחרונות, מינימליזם בצילום זוכה לפופולריות רבה, כסוג של טרנד שכובש את עולם הצילום ומספק לצלמים דרך חדשה לבניית קומפוזיציה מעניינת. עבור רבים, מדובר בעוד דרך יצירתית לשחק עם קווים, צורות ומרחבים ריקים, ולצלם אובייקט כשהוא קטן בפריים. אך בפועל, מינימליזם הוא הרבה יותר מזה. מדובר בפילוסופיה עמוקה שמזמינה את הצלמים לחשוב מחדש על תהליך היצירה, ולראות כיצד אפשר לבטא רעיון בצורה המדויקת והפשוטה ביותר. מינימליזם מזמין אותנו להתמקד במהות, להסיר את כל מה שמסיח את הדעת ולהתמקד בליבת המסר. זו גישה אמנותית שמאפשרת לצלמים להביע את עצמם בצורה חדה וברורה, תוך שהם משאירים מקום לרגש ולמחשבה. צייר מול צלם: אומנות ההוספה מול אומנות ההפחתה כאשר צייר מתחיל את יצירתו, הוא ניצב מול קנבס ריק. עם כל משיכת מכחול, הוא מוסיף עוד ועוד פרטים – צורות, צבעים, טקסטורות ודמויות. הצייר עוסק במה שאפשר לכנות אומנות ההוספה . כל פרט נוסף מעשיר את היצירה, הופך אותה למורכבת יותר, מעניינת יותר, מסקרנת יותר ובסופו של דבר הוא יוצר עולם חדש מופלא על גבי בד לבן. לעומת זאת, הצלם פועל בצורה הפוכה לחלוטין. הוא מתחיל ממציאות של 100% – העולם שמולו כבר מלא בפרטים, צבעים ואובייקטים. הצלם עוסק במה שניתן לכנות אומנות ההפחתה . הוא בוחר מתוך כל ההמולה הוויזואלית מה להשאיר ומה להסיר, מה חשוב לפריים ומה לא. תפקידו של הצלם הוא לזקק את הסיפור הויזואלי שהוא רוצה לספר, הוריד את ה"רעש" ולהתמקד רק במה שבאמת חשוב. גישת המינימליזם לוקחת את העקרון הזה לקצה – היא דורשת להוריד כמה שיותר, להשאיר רק את ההכרחי וליצור תמונה שמבוססת על תמצית המסר. קומפוזיציות פשוטות ונקיות בצילום מינימליסטי, הקומפוזיציה היא הכל. הצלם צריך להחליט בקפידה מהו הנושא של הצילום, אילו פרטים יישארו ואילו יוסרו, כך שהאובייקט המרכזי יקבל את מלוא תשומת הלב. במקום למלא את התמונה בפרטים וסיפורים משלימים, המטרה היא לצמצם אותם כך שכל אלמנט בפריים ישרת את המסר המרכזי. הניקיון הוויזואלי שנוצר מאפשר לצופה להתמקד במוקד התמונה ולהבין את הסיפור המועבר מבלי שיש פרטים שמסיחים את הדעת. ניצול המרחב השלילי המרחב השלילי (Negative Space) – אותם שטחים ריקים בתמונה, עם מעט מאד פרטים או טקסטורות, אם בכלל – הוא כלי עוצמתי בצילום מינימליסטי. כשאנחנו משאירים מקום ריק בפריים, אנחנו בעצם מאפשרים לאובייקט המרכזי לבלוט יותר. המרחב השלילי יוצר תחושת עוצמה ואיזון בתמונה, משרה תחושת רוגע ומאפשר לצופה להתמקד בנקודה העיקרית של התמונה בלי להסיח את הדעת על ידי פרטים נוספים. שימוש בצבעים פשוטים ורכים המינימליזם שואף לפשטות לא רק בקומפוזיציה אלא גם בצבעים. במקום להשתמש במגוון רחב של צבעים, התמונות המינימליסטיות נוטות להשתמש בגוונים רכים, עדינים ולעתים אפילו מונוכרומטיים. צבעים אלה לא גונבים את תשומת הלב של הצופים אלא מחזקים את המסר המרכזי של התמונה, כשהם משאירים את הפוקוס על האובייקט ולא על הגוונים עצמם. לא פעם תראו תמונות מינימליסטיות בשחור לבן, בהן הצבע מוסר לחלוטין מהתמונה כדי למקד את הצופה עוד יותר לשחקן הראשי. עריכה עדינה ומדויקת לא רק הצילום אלא גם העריכה צריכה לשרת את הפילוסופיה המינימליסטית. בין אם בלייטרום ובין אם בפוטושופ, כדאי להשתמש בחוכחמה בכלים כמו "Contrast" ו-"Clarity" ואף כלי ה-"Exposure" שמשנה את החשיפה הכללית של התמונה. ניתן לחזק את הקונטרסטיות ועצימות הפריים כשזה מתאים לסיפור ותרצו להבליט את האובייקט. עם זאת, לרוב נרצה דווקא שלא להעמיס על התמונה ולא לחזק את הניגודיות כדי לתמוך בשקט והאיזון שהצילום המינימליסטי מביא איתו. השימוש ב-"Spot Healing Brush" להסרת אלמנטים מיותרים בתמונה, מונע הסחות דעת ומותיר את הפריים נקי וממוקד. סיכום מינימליסטי מינימליזם בצילום מציע דרך מעניינת לחשוב על אומנות הצילום ויצירת תמונות מושכות ואסתטיות. מדובר בתהליך שהוא מעבר להקטנת האובייקט הראשי אלא תהליך מחשבתי שבו הצלם לומד להוריד, לפשט ולהשאיר רק את המהות. במקום להוסיף עוד פרטים, המינימליזם עוסק בהפחתה כדי להדגיש את העיקר. בפעם הבאה שאתם מצלמים, נסו לחשוב: איך תוכלו ליישם את עיקרון ה-"Less Is More"? מה אפשר להוריד מהפריים? איך תוכלו לומר יותר עם פחות ? שלכם, ויקטור.

בפברואר האחרון הגשמתי חלום שהיה בראשי ובליבי כבר כמה שנים! יחד עם אודי מוצני, חבר יקר וצלם יצירתי ומעורר השראה במיוחד, הובלנו קבוצה של 11 משתתפים מוכשרים למסע צילום בלתי נשכח בונציה, כשמסכות הקרנבל הצבעוניות והנוצצות מילאו את העיר הקסומה. ונציה תמיד מרהיבה, אך בתקופת הקרנבל היא הופכת לחגיגה אמיתית לעין וללב ויש לה ניחוח אחר לחלוטין - מרגש יותר, ססגוני יותר, Memorable יותר. במקום לדבר ולספר לכם במילים על ונציה וכמה היא מרהיבה, פשוט צפו בסרטון הסיכום של הטיול שלנו – מבטיח שתתאהבו ממבט ראשון! הסרטון ממחיש את החוויה הייחודית שהייתה לנו שם, משלב רגעים קסומים של נופים אורבניים מרהיבים, רגעים ספונטניים של אושר צרוף, ואת האנרגיה הבלתי נגמרת של קבוצה חדורת תשוקה לצילום. אם אתם חובבי צילום, הקרנבל בוונציה הוא הזדמנות פז שלא ניתן לפספס - אחד הפסטיבלים המרהיבים בעולם שמשמר את הרוח העתיקה שכה מאפיינת את העיר. במאמר הזה ריכזתי עבורכם 9 לוקיישנים והמלצות לצילום מרהיב בונציה, מעין סיור וירטואלי בעיר במהלכו תוכלו ללכוד את הקסם של העיר האיטלקית המופלאה הזו במהלך חגיגות הקרנבל. 1. כיכר סן מרקו והסביבה (Piazza San Marco) אין מקום טוב יותר להתחיל את המסע שלכם בונציה מאשר כיכר סן מרקו – הלב הפועם של העיר. מבני הענק, הפסיפסים המוזהבים של הבזיליקה, והכיכר הרחבה שמלאה באנרגיה, כל אלה הופכים את המקום ללוקיישן מושלם לצילום עוצר נשימה. עם אורות השחר והצללים הארוכים של הבוקר המוקדם, כל פינה בכיכר היא יצירת אמנות בפני עצמה. פוטו טיפס השתמשו בעדשה רחבה כדי לכלול את כל האלמנטים של האדריכלות המדהימה. השתמשו גם בעדשת טלה ללכידת הפרטים הקטנים והאינטימיים של הכיכר הגיעו בשעות הבוקר המוקדמות כדי להימנע מהמון התיירים ולצלם את הכיכר כשהיא כמעט ריקה. נסו לשלב תחפושות קרנבל על רקע הארכיטקטורה המרהיבה ליצירת פריים דרמטי ועשיר בפרטים. השתמשו בקשתות לצידי הכיכר כדי לייצר קווי הולכה מרשימות סביב הדמויות 2. תצפית מהמגדל בכיכר סן מרקו (Campanile di San Marco) תצפית מהמגדל בכיכר סן מרקו מציעה מבט בלתי נשכח על ונציה מלמעלה. גגות העיר בצבעי אדום-חום, הסמטאות הצרות שמתפתלות כמו פאזל, והכחול העמוק של התעלות – הכל מתאחד לתמונה מהפנטת אחת. מהמגדל, כל העיר נראית כמו גלויה חיה ונושמת. פוטו טיפס צלמו בעדשה טלה כדי ליצור קומפוזיציות הדוקות של גגות העיר, האנשים שבכיכר ושל התעלות מהגובה. חכו לשעות הזהב או השקיעה, כשאור השמש נוגע בגגות ומוסיף להם גוון זהוב וחם שמחמיא לקסם הוונציאני. 3. גשר ריאלטו (Ponte di Rialto) גשר ריאלטו הוא אחד מהסמלים הבלתי מעורערים של ונציה. עם מבנהו המרשים, הוא לא רק גשר שמחבר בין שני חלקי העיר המרכזיים, אלא גם מהווה נקודת תצפית מופלאה על התעלה הגדולה והסירות שעוברות תחתיו. אם תתפסו את הרגע הנכון, תצליחו לשלב בין השתקפות המים לנוף הפסטורלי. פוטו טיפס צלמו בשעת הכחולה (אחרי השקיעה או לפני הזריחה) כדי לשלב את אורות העיר עם השמיים הכחולים. שחקו עם השתקפויות במים, במיוחד כשהתעלות שקטות יותר בשעות הערב. נסו לתפוס את הסירות הנעות תחת הגשר בתמונות עם חשיפה ארוכה ליצירת תחושת תנועה רכה. גם לגשר זה הגיעו מוקדם לפני שכל התיירים ממלאים את גדות התעלה והכשר 4. גשר אקדמיה (Ponte dell'Accademia) גשר האקדמיה מרהיב ביופיו אך עדיין מעט פחות מתויר, והוא מציע תצפיות פתוחות ומרהיבות על תעלת גראנד קאנאל. משם, תוכלו ללכוד את החן הוונציאני הטיפוסי – התעלות השלוות, הבתים האיטלקיים העתיקים, קתדרלת סנטה מריה דל סלוט והאווירה המיוחדת של העיר. זהו מקום שמושך אליו את הרגועים והסקרנים יותר, המחפשים תצפית שלווה יותר. פוטו טיפס השתמשו בחצובה לצילומים של התעלות עם חשיפה ארוכה, ואף שלבו פילטר ND לתוך הצילומים במידת הצורך. רק שימו לב - הגשר מעט מתנדנד במיוחד כשעוברים עליו מספר תיירים באותו הזמן וולעיתים הפריים יוצא מהפוקוס. מומלץ להגיע בזריחה כשהאור רך יותר והעיר עדיין רדומה – זהו רגע אינטימי שבו העיר שייכת לכם בלבד. 5. ללכת לאיבוד בסמטאות העיר ונציה היא עיר של הפתעות – כל סמטה מובילה לגילוי חדש. צאו לשוטטות בעיר בלי יעד מוגדר והרשו לעצמכם ללכת לאיבוד בתוך הסמטאות הקסומות. שם תגלו דלתות עץ כבדות, חלונות עתיקים עם פרחים, גשרים קטנים והשתקפויות מדהימות על המים. בתקופת הפסטיבל זאת הזדמנות נהדרת לצלם את הדמויות המחופשות בשקט וברוגע, ללא ההמולה שמאפיינת את הכיכרות המרכזיים. זו ונציה האותנטית, הרחוקה מההמון וההמולה התיירותית. פוטו טיפס חפשו את משחקי האור והצל שנוצרים בסמטאות הצרות, במיוחד בשעות הבוקר המוקדמות וצהרי היום. עדשה רחבה תעזור לכם ללכוד את המורכבות של הסמטאות והבתים העתיקים. אל תחששו להתקרב, לשחק עם פרטים קטנים ולצלם את המרקם האורבני המרתק. זוהי ההזדמנות ליצור את הסיפורים הכי אותנטיים ויחודיים בעיר המיוחדת הזו. 6. שקיעה בטיילת הראשית הטיילת הראשית לאורך הלגונה מציעה את אחד המקומות המרשימים ביותר לצפות בשקיעה על ונציה. כאשר השמש מתחילה לשקוע, היא צובעת את המים בגוונים חמים של זהב וכתום. הסירות ששטות בנחת מוסיפות לאווירה הפסטורלית, ויחד עם קולות העיר ברקע, זו חוויה שלא ניתן לתאר במילים. הטיילת נגישה ונוחה להתניידות ובדיוק בגלל זה מאד עמוסה. עם זאת, עם מספיק תושיה ורצון ניתן למצוא נקודות תצפית יפות ונקיות בין המזחים הרבים ותחנות האוטובוס הימי. פוטו טיפס חפשו את השקיעה בשעת הזהב ותפסו את האור החם שמרכך את קווי המתאר של העיר. השתמשו בעדשה עם זום כדי להתמקד בפרטים הקטנים – הסירות, התעלות, והשמש השוקעת על פני המים. צלמו צלליות וסילואטים של הגונדולות והמבנים השונים שמעטרים את הנוף. 7. האי בוראנו (Burano) בוראנו הוא גן עדן לצלמים – אי קטן ומקסים שבו כל בית צבוע בצבעים חזקים ומלאי חיים, מה שהופך אותו לסטודיו אורבני מושלם לצילומים. כדי להגיע לאי תצטרכו לשוט באוטובוס הימי של ונציה, המכונה "וואפורטו" (Vaporetto), מה שנותן המון ערך מוסף לחוויה הייחודית גם כך בטיול בונציה. המסע עצמו מציע נופים יפיפיים של הלגונה, עם הזדמנויות צילום מינימליסטיות וטכניקות שונות כמו High Key או Low Key. כשאתם מתקרבים לבוראנו, תראו את הבתים הצבעוניים מבצבצים באופק, ומיד תרגישו את ההזמנה שלהם לתפוס את המצלמה ולהתחיל להקליק. הרחובות והתעלות הצרות של האי, עם הסירות הקטנות שעוגנות ליד הבתים, יוצרים סצנות מדהימות שמשתלבות בהרמוניה עם הצבעים והאור. זה מקום שבו כל פינה היא גלויה, מלאה באווירה אופטימית וחיות. פוטו טיפס השתמשו בעדשה רחבה כדי לתפוס את הרחובות הצבעוניים ואת הסירות לצד התעלות. שלבו גם עדשות טלה לצילום הפרטים הקטנים של האי הצבעוני חפשו זוויות שמשלבות צבעים מנוגדים בין הבתים ליצירת פריימים עוצמתיים ודינמיים. האי מושלם לצילום בכל שעות היום, אפילו בצהריים בו השמש החזקה מדגישה את הקונטרסטיות והצבעוניות של האי. מתבקש מאד לשלב השתקפויות של האובייקטים השונים בנוף האורבני. שחקו עם הזוויות, הפכו את הפריים, הרגישו בנוח להשתולל עם היצירתיות שלכם. 8. צילום דמויות מחופשות בזריחה בטיילת בכל פינה בוונציה במהלך הקרנבל תמצאו דמויות מחופשות בתלבושות מהממות, אבל הזריחה בטיילת הראשית היא המקום שבו הקסם מתגלה באמת. עם רקע של השמש העולה והמים המנצנצים, התחפושות זורחות בצבעים חזקים ומלאי חיים, והתחושה היא של מסע בזמן לתקופה אחרת לגמרי. בזמני הזריחה הטיילת מתאפיינת באוירה צילומית ייחודית ומרגישה כמו סט צילומים אחד ענק. גם הדמויות וגם הצלמים מבינים את הקסם של השעה הזו, ויודעים ששווה להתאמץ ולקום מוקדם בבוקר. כולם מגיעים לשם עם מטרה אחת וברורה - לצלם פורטרטים מטריפים של פעם בחיים ויש תחושה של אחווה ואחדות בין שני הצדדים. מה שנקרא: "זר לא יבין זאת". פוטו טיפס - צלמו מוקדם בבוקר כשהאור עדיין רך והדמויות עומדות בנחת ללא הפרעות מהמוני תיירים. - השתמשו בעדשת פורטרט כדי להתמקד בפרטים הקטנים של התלבושות המסוגננות. 9. זריחה ב-Punta della Dogana אחת הנקודות השקטות והיפות ביותר לצפייה בזריחה וצילומים היא Punta della Dogana, במרחק הליכה של כ-30 דקות מכיכר סן מרקו. כאשר השמש עולה, היא מאירה את המים, המבנים העתיקים והכנסיות במרחק, ויוצרת סצנה רומנטית ומרהיבה ביופייה. מעניין שלמרות שהמקום יפהיפה, הוא מאד לא מתויר ורק צלמים ואינסטגרמרים בודדים מגיעים אליו - יתרון עצום לנו הצלמים ולכל מי שרוצה להנות מהשקט וגם לצלם תמונות מרשימות ללא "מלחמה" על מיקום עם צלמים נוספים ותיירים עם טלפונים. פוטו טיפס השתמשו בעדשה רחבה כדי לכלול את כל התעלה, המים והשמיים הוורודים יחד עם הנוף האורבני בפריים אחד מושלם. חפשו את הגונדולות שעוגנות לצד התעלה ושלבו אותן בפריים העשיר. חפשו גם את הפרטים הקטנים בנוף בעזרת חיתוכים פחות שגרתיים וקומפוזיציה יצירתית. ולסיכום הסיור הוירטואלי ונציה היא יותר מעיר יפה – היא חוויה צילומית עוצרת נשימה שמציעה חוויה קסומה מתמשכת בכל פינה. כל רחוב, גשר ותעלה טומנים בחובם סיפורים הממתינים להתגלות דרך עדשת המצלמה שלכם. הקרנבל רק מעצים את החוויה, והופך את ונציה למגרש משחקים בלתי נגמר עבור כל צלם שרוצה לתפוס את היופי, הצבע והקסם שיש לעיר הזו להציע. הטיול הקרוב שלנו בפברואר הקרוב הוא ההזדמנות שלכם לחוות את ונציה במלוא הדרה – יחד עם קבוצה של צלמים נלהבים ובליווי של צוות מקצועי ומלא תשוקה. זה לא רק מסע של תמונות – זה מסע של גילוי, השראה ואהבה לצילום. הצטרפו אלינו, תנו לעצמכם את המתנה של ונציה, והבטיחו לעצמכם חוויה שלא תשכחו לעולם. שלכם, ויקטור. אם יש לכם קצת זמן - צפו בהקלטת המפגש שעשיתי עם אודי מוצני עם הזכרונות והסיפורים מאחורי הקלעים של הקרנבל בונציה

מילות פתיחה הדולומיטים, אזור הררי מרהיב בצפון איטליה, הוא גן עדן אמיתי לצלמי נוף. מגוון הנופים המדהים שהאזור מציע הופך אותו לגן המשחקים האולטימיטיבי לצילום, המאפשר לצלמים לחקור וללכוד מגוון רחב של סצנות ותנאים על גבי החיישנים של המצלמות שלהם. מפסגות הרים חדות ומושלגות, דרך אגמים קריסטליים המשקפים את הנוף והשמיים, ועד למרעות ירוקים ומרחבים פורחים - הדולומיטים מספקים קשת עשירה של אפשרויות צילום. האור המשתנה לאורך היום מעניק לנוף אופי שונה ומגוון, החל מזריחות דרמטיות הצובעות את פסגות ההרים בגוונים ורודים וזהובים, ועד לשקיעות מרהיבות המציתות את השמיים באש עוצמתית של זהב וכתום מרהיבים. גם צהרי היום, "הזמנים המקוללים" עבור רוב צלמי הנוף, יכולים להיות מושלמים לצילומים עקב ריבוי העננים בתצורות השונות הממלאים את שמי האזור. לאחרונה, הייתה לי הזכות להוביל קבוצה של 12 צלמים וצלמות נלהבים למסע צילום מרתק באזור זה. בהנחייה משותפת עם הצלם הבינלאומי המוערך פיוטר סקשפייץ, הובלנו מאסטר קלאס בצילום נופים שהותיר רושם עמוק על כל המשתתפים. מטרתנו כקבוצה הייתה לא רק לצלם תמונות יפות ולתפוס את יופיים של הנופים בעדשות המצלמה, אלא גם ללמוד כיצד ניתן לדייק את הצילומים ולספר את סיפורו של המקום דרכם. הטיול לא רק חשף אותנו לנופים עוצרי נשימה, אלא גם העמיק את הבנתנו בטכניקות צילום מתקדמות, תוך שילוב של שיעורים מעשיים בשטח ושיעורי כיתה בנושאי קומפוזיציה ועריכה. ניצלנו את המגוון העצום שהדולומיטים מציעים כדי לתרגל את הטכניקות השונות - מצילומי נוף רחבים ופנורמות של רכסי ההרים, דרך שימוש בפילטרים וחשיפות ארוכות לקבלת אפקטים אומנותיים מעניינים ועד לדיוק הפרמטרים של החשיפה, הפוקוס ואיכות התמונה. בעקבות החוויה שעברנו בטיול, החלטתי לשתף איתכם, קוראים יקרים, שש תובנות מרכזיות שגיבשנו במהלך המסע, וכרגיל נקרא להם פוטו טיפים. מטבע הדברים, תובנות אלו הן רק הקצה של המזלג של מה שלמדנו בטיול עשיר החוויות הזה, אבל הן בהחלט מהנושאים המרכזיים שהמשתתפים יקחו איתם הלאה. פוטו טיפ מס' 1 - דיוק הסיפור הצילומי: מסר אחד ברור, אוLess Is More במהלך הטיול, הדגשנו שוב ושוב את חשיבות המיקוד במסר אחד ברור בכל תמונה. Less Is More הפך להיות לסלוגן שליווה אותנו כמעט בכל סשן צילומים במהלך הטיול. למדנו שצילום מוצלח הוא כמו סיפור קצר - הוא צריך להעביר רעיון או רגש מרכזי אחד בצורה חדה וברורה. כל יתר האלמנטים בפריים אמורים לשרת את הסיפור המרכזי, להעשיר אותו ובטח שלא לגנוב ממנו את הפוקוס. תרגלנו כיצד לזהות את הנושא המרכזי בכל סצנה ולהדגיש אותו בצילום, תוך שימוש בטכניקות כמו בחירת זווית הצילום הנכונה, אורכי מוקד שונים, הוצאה של גורמים זרים מהפריים, שימוש בעומק שדה, וניצול נכון של האור. גילינו שככל שהמסר ממוקד יותר, כך התמונה חזקה ועוצמתית יותר עבור הצופה. פוטו טיפ מס' 2 - ניקיון ו"שקט" במסגרת התמונה אחד הלקחים החשובים ביותר בטיול היה יצירת ניקיון על מסגרת התמונה, כלומר הקצוות של הפריים. למדנו לסרוק את הפריים בקפידה ולזהות אובייקטים מיותרים שעלולים להסיח את תשומת הלב מהנושא העיקרי. זה כלל לעיתים קרובות המנעות מכתמי אור הצמודים לקצוות התמונה, שינוי קל בזווית הצילום כדי להמנע מענפים ושיחים ש"יציצו" לתוך הצילום מהצד או מלמעלה וכן תשומת לב לאובייקטים ברורים יותר כמו מבנים, שבילים או סירות איתם עבדנו קשה אף יותר כדי להוציא מהפריים (או ההיפך, להכניס אותם במלואם). בחלק מהמקרים, בהם לא הייתה ברירה אלא לכלול את ההפרעות הקטנות הללו בקצוות הפריים, תרגלנו את הסרתם בצורה דיגיטלית בשלב העריכה. הבנו שלעתים, מה שאנחנו משאירים מחוץ לפריים חשוב לא פחות ממה שאנחנו כוללים בו. טכניקה זו שיפרה משמעותית את האיכות האסתטית והעוצמה הרגשית של הצילומים שלנו. פוטו טיפ מס' 3 - השעה הכחולה: ניצול הזמן הקסום "השעה הכחולה" היא פרק הזמן מעט אחרי השקיעה (או מעט לפני הזריחה) בה הנוף מעט חשוך, והאזורים המוצללים והשמיים מקבלים גוון כחול עמוק ויפהיפה. הזמן הזה מצוין לצילומים אורבניים, שכן ישנו שילוב מושלם בין התאורה המלאכותית הזהובה של העיר לבין האור הכחול בשארית הנוף. המושג הזה קצת מבלבל, כי זו לא באמת שעה, אלא יותר בכיוון של 10-15 דקות בהן השילוב הזה הוא הכי יפה ומרשים. כלומר, צריך להיות יעיל ומדויק בזמן המועט הזה כדי לקבל את הפריים המנצח. כשמתכוננים מראש, מגיעים לפני הזמן, חוקרים את הלוקיישן, מדייקים את הקומפוזיציה וכל פרמטרי הצילום מבעוד מועד - כל מה שצריך זה קליק אחד מדויק, בזמן הנכון. גילינו מחדש את הקסם של השעה הכחולה. אמנם בדולומיטים לא ממש קיימים צילומים אורבניים קלאסיים, כמו גשרים או קתדרלות אבל כן צילמנו במספר לוקיישנים קסומים בהן התאורה של העיירות הקטנות והכנסיות המרשימות צבעה לנו את החיישנים באור זהוב מהפנט. למדנו כיצד האיזון בין האזורים המוארים לחשוכים וגווני הצבע העמוקים יכולים ליצור אווירה מיוחדת ודרמטית בצילומי נוף. תרגלנו טכניקות לניצול מיטבי של הזמן הזה, כמו שימוש בחשיפות ארוכות לתפיסת תנועת העננים ושובלי פנסי רכבים או שילוב של פוקוס אוטומטי וידני לעבודה יעילה בתנאי תאורה מעט בעייתיים. בעיקר, הבנו שהשעה הכחולה היא לא רק זמן לצילום, אלא הזדמנות לחוות את הטבע בשעותיו היפות ביותר. פוטו טיפ מס' 4 - סבלנות צילומית: ההמתנה לרגע המושלם משתלמת פעמים רבות סבלנות צילומית מתחברת לז'אנרים בהם "תפיסת הרגע" הוא הגורם המכריע כגון צילומי רחוב, ספורט וחיות. בטיול הזה הדגשנו את חשיבות הסבלנות גם בצילום נוף. למדנו להמתין לרגע המושלם, כאשר האור והאווירה משתנים ומייצרים אסתטיקה צילומית מרשימה. זה כלל לעתים קרובות דקות רבות של המתנה במיקום אחד, במהלכן צפינו כיצד האור "רוקד" על גבי הנוף והאוירה משתנה עם תנועת השמש, העננים והצלליות. לעיתים זה היה "מוגזם" שכן רוב האנשים ה"שפויים" היו כבר מזמן אורזים את הציוד וחוזרים למלון. למזלנו, לא היינו יותר מדי שפויים כי הבנו שלעתים ההמתנה לתנאים האידיאליים היא ההבדל בין צילום טוב לצילום מדהים. למדנו גם שהסבלנות הזו לא רק משפרת את הצילומים, אלא גם מעמיקה את הקשר שלנו עם הסביבה ומאפשרת לנו לחוות את הנוף ברמה עמוקה ושלווה יותר. פוטו טיפ מס' 5 - השפעת תנאי הצילום ומזג האויר במהלך הטיול, חווינו מגוון רחב של תנאי מזג אוויר ואור. למדנו כיצד כל אחד מהם - בין אם זה אור שמש חזק בצהרי היום, עננות כבדה, ערפילים מסתוריים או אפילו גשם קל - יכול להשפיע דרמטית על אופי הצילום. במקום להתייאש מתנאים "לא אידיאליים", למדנו לקרוא את התנאים ולנצל אותם ליצירת תמונות מרהיבות ומיוחדות. גילינו שלעתים, דווקא הימים המעוננים או הערפיליים מספקים את התנאים הטובים ביותר לצילומי נוף דרמטיים ואווריריים. פוטו טיפ מס' 6 - המחיר (והרווח) של הצילום המושלם: מאמץ ומסירות "תשמע, לישון שעתיים ולקום ב-3 בלילה זה ממש לא בשבילי, אבל כשאני רואה את הנוף הזה מולי, אני שוכח הכל ורק רוצה להמשיך לצלם. תודה על זה!" ציטוט של אחד המשתתפים בטיול לדולומיטים. ללא ספק, אחת הלמידות החזקות הייתה ההבנה של המחיר האמיתי של הצילום המושלם, במיוחד בצילומי הזריחה. למדנו שצילום נוף מקצועי ומדויק דורש הרבה יותר מאשר לבנות את הקומפוזיציה וללחוץ על הכפתור. זה כלל השכמות ב-3 לפנות בוקר, נסיעות בחשכה בדרכים מתפתלות, התמודדות עם מזג אויר קר - כל זאת כדי להגיע למיקום המושלם לפני השעה הכחולה ולפני הזריחה. אבל למרות המאמץ והאתגרים השונים, ההגעה המוקדמת לא רק שאפשרה לנו לתפוס את האור המיוחד של הבוקר, אלא גם הבטיחה שנוכל לבחור את הזווית הטובה ביותר לפני הגעתם של צלמים אחרים, פחות "קשוחים" ובעלי מוטיבציה. מאמץ זה לימד אותנו לא רק על צילום, אלא גם על התמדה, מסירות ואהבה אמיתית לעולם הצילום. פוטו טיפ מס' 7 - צורת הנגשה עושה את כל ההבדל יש הרבה שיח סביב נושא החשיפות הארוכות ושימוש בפילטר ND. צלמים רבים מתעסקים המון בהגדרות הצילום, סוגי הפילטרים השונים, טכניקות צילום וכו'. זה הכל נחמד וחשוב אבל (!) אלו רק הכלים הנדרשים לבצע את הצילום, ה"איך" אם תרצו. הרבה יותר חשוב לדבר לפני על המהות של צילומים כאלה, או ה"למה". המהות מדברת על צורת ההנגשה של הצילום. מה אני כצלם רוצה להעביר לצופה? איזו תחושה אני רוצה ליצור אצלו? מהם האלמנטים שאני רוצה להדגיש? הטכניקות וההגדרות, חשובות ככל שיהיו, הם רק הכלים לממש את החזון והן מגיעות אחרי המהות. למשל, שתי התמונות הללו מאד דומות ממבט ראשון אבל גם מאד שונות כשמתבוננים בהן לעומק. התמונה עם העננים ה"קפואים" יותר "קלאסית" והיא באה לתת דגש לטקסטורות של העננים היפים שמעצימות את הנוף היפה, ביחד עם הצבע המרהיב של השקיעה. התמונה עם העננים המרוחים (חשיפה מאד ארוכה של כשלוש דקות) טיפה יותר ייחודית, ומציגה משהו שהעין האנושית לא יכולה לראות בלייב. היא נותנת דגש לאלמנטים של תנועה ומייצרת תחושה יותר סוראליסטית ומפתיעה עבור הצופה. לא אומר מה יותר טוב. שתי התמונות יפות ואני אוהב את שתיהן, כל אחת בדרכה. מה שלמדנו בסיטואציה הוא נקודה אחת פשוטה - חשוב הרבה יותר לדבר על מהות הצילום, המסר לצופה והוויז'ן האומנותי ורק אחרי זה לדבר על הכלים וההגדרות לממש את הוויז'ן. קבלו אנלוגיה לעולם האוכל מתוך הספר שאני כותב בימים אלו. אם אתם רעבים, אתם כנראה לא שואלים את עצמכם "יש לי סכין ממש חדה, מה אני יכול לחתוך איתה?" אלא יותר "מה בא לי לאכול?" ורק אז חושבים באילו כלים להשתמש כדי להכין את המנה. מילות סיכום ותודה מסע הצילום בדולומיטים היה הרבה יותר מסדרה של שיעורי צילום ולימוד הטכניקות. הרבה מעבר לנופים המרהיבים והצילומים היפהפיים, הייתה זו חוויה אנושית וחברית אמיתית. הקבוצה התגבשה לכדי משפחה קטנה וחמה של יוצרים, כל אחד עם הראיה הצילומית שלו, כל אחת והניסיון והידע בצילום. החברויות שנרקמו העשירו את החוויה באופן שלא ניתן לתאר במילים. הקשרים שנוצרו בין המשתתפים, השיתוף בתובנות ובחוויות, והתמיכה ההדדית, הפכו את הטיול לחוויה בלתי נשכחת. בעיניי, ההצלחה של הטיול נמדדת לא רק באיכות הצילומים והלימוד, אלא בעיקר בחיוכים, בצחוקים ובזיכרונות המשותפים שכולנו לקחנו איתנו הביתה. מאחל לכולנו ימים של שקט ובשורות נפלאות, ושנחזור לעסוק נטו במה שכולנו הכי אוהבים - לטייל, לצלם, לחוות ולהנות מהקרבה והחברות של אנשים אהובים. שלכם, ויקטור

היום בפינתנו "הכר את הצוות" נארח חברת צוות מוערכת מבית משפחת פוטוטיפס - לימור צדוק. שאלנו את לימור מספר שאלות בנוגע לעולם הצילום, לחוויות האישיות שלה בעולם הזה וכפי שמתבקש ב"פוטו טיפס" ביקשנו לקבל טיפים אקסקלוסיביים לקוראי הבלוג. אז יאללה, מתחילים! לימור צדוק צלמת, כתבת ומדריכת טיולים ליעדים אקזוטיים עם ותק של למעלה משלושים שנה, מרצה מבוקשת ובקרוב - סופרת. נתחיל מהקל אל הכבד, השאלה הראשונה שלנו אלייך היא מתי התחלת לצלם ומה גרם לך להיכנס לעולם הזה? המפגש הראשון שלי עם הצילום נולד כשהתחלתי להדריך טיולים מטעם החברה להגנת הטבע, בצבא ובזמנו מושא הצילום שלי היה פרחים. בטיול התרמילאי שלי במזרח הרחוק בחרתי לצלם בשקופיות ולא בסטילס ובדיעבד זו הייתה החלטה שעיצבה עבורי נתיב חיים. כששבתי מהטיול מימנתי את לימודי באוניברסיטה באמצעות הרצאות על המסע בליווי השקופיות ובאחת ההרצאות האלה, נכח מנהל החברה הגיאוגרפית שבסופה של ההרצאה הציע לי להתחיל להדריך מטעמם בסין, בשנת 1991. צילום: לימור צדוק משום מה, הצילום התחבר לי לטיול בעולם בלבד ובארץ המצלמה הונחה בצד. רק לאחר סיום התואר השני, כשיצאתי לטיול תרמילאי במרכז אמריקה, שלפתי אותה מהבוידעם והמפגש המחודש עם הצילום הסתיים בטראומה כאשר לאחר חמישה חודשי טיול וממש לקראת סופו, בנסיעה לילית באוטובוס מקומי, סבתא ונכדה בן החמש, עברו מהספסל האחורי לשבת מאחורינו ולמרות ששמרתי על התרמיל בין רגלי, הילדון זחל מתחת למושב, חתך את התרמיל עם סכין גילוח ושלף את מצלמת הניקון שלי, תיעוד המסע כולו נעלם. לא נותר ממנו זכר, אלא בראשי בלבד, מה שגרם לי להיפרד מעולם הצילום לזמן רב. לפני ארבע שנים, הכניסה לפייסבוק והמפגש עם השפע הויזואלי הצילומי, הקסימו אותי והזכירו לי שבעבר אהבתי לצלם. הצטרפתי לטיול צילום בקירגיזסטן ולמדתי לצלם לראשונה במנואל. הקמתי מיזם של הדרכת טיולים בארץ ובעולם, יחד עם הצלם עמית אלוני כאשר הטיולים שילבו בין הדרכה גיאוגרפית ותכנית שלי להדרכת צילום שלו. הודות לשותפות הזו ולטיולים הרבים שהוצאנו ביחד, למדתי לצלם וגיליתי עולם. צילום: לימור צדוק איך היית מגדירה את סגנון הצילום שלך? מהי ההתמחות שלך? המשיכה שלי היא לאנשים – אם בקליניקה או בשבטים נידחים. מעניינים אותי סיפורי חיים, התרחשויות ודינמיקה, אני סקרנית לדיאלוג הרגשי שבין העולם הפנימי לסביבה. צילום עבורי הוא סוג של עט לכתיבת סיפור. אנשים מהווים את מושא הצילום המרכזי שלי ואני מתמחה בצילום תרבויות ורחוב. התחום הזה מאפשר להתנסות במגוון טכניקות ומשחקי צילום. אני גם אוהבת ונהנית מצילום נוף אבל לרב אחפש בתוכו את נוכחות האדם שתיתן לנוף פרופורציה ועומק נוסף. צילום: לימור צדוק ומה לגבי טכניקה? יש טכניקה מסוימת שאת מעדיפה? משהו שמאפיין את הצילומים שלך? הצילום שלי מתאפיין בלכידה של סיפורים, התרחשות וקשר בין אובייקטים. גם אם זה קשר שאני זו שיוצרת אותו (קשר בין אדם לרקע, בין צבעים, בין טקסטורות וכו'). הצילומים שלי מנסים להביע או לעורר רגש ומקפלים בתוכם מוטיבים שונים. אני נעזרת תכופות בעדשה רחבה, צילום המתקרב לאובייקט וחיפוש אחר זוויות אחרות, פעמים רבות זוויות נמוכות. אני מחפשת את הדבר האחר, לא "עוד צילום". ואם נדבר רגע על חלומות, מה החלום שלך בעולם הצילום? איזושהי פנטזיה צילומית פרועה? האמת שהפנטזיה הכי פרועה אותה אפילו לא העזתי לחלום, הפכה עבורי למציאות. הפנטזיה שיגלו אותי ויציעו לי לצאת למסעות דוקומנטריים לחקר תרבויות ברחבי העולם. רק לאחרונה שבתי משלושה מסעות צילום מטעם "מסע אחר אונליין" - לפסטיבל הוודו בבנין, במערב אפריקה, לדובאי ולבאטומי. בנוסף יצאתי למסע צילום והכנה להדרכה לגאנה וטוגו מטעם החברה הגיאוגרפית. הארעיות הרגעית החולפת של הצילומים בפייסבוק, פוגשת פלטפורמה נוספת בכתבי העת לצד הסברים וטקסט. כך הם מקבלים עבורי תוקף ויציבות. החלום לגמרי פה. צילום: לימור צדוק ומה לגבי דמויות שאת שואבת מהן השראה? יש כאלו? פתחתי לעצמי במחשב תיקיית השראה בצילום, אני מכניסה אליה צילומים שחודרים לי לבטן. צילומים שגורמים לי להתעכב, לפענח, לשאול ולשהות. לעתים הצלמים אנונימיים ולעתים מדובר באושיות מפתח צילומיות. לעתים הצילומים מתחברים לשפה שלי ולעתים מעיפים אותי לסגנון שונה ורחוק ממני. התהליך עבורי הוא רגשי. צילום שגורם לי לעזוב הכל ולצאת לצלם הרגע, או לרצות להתקשר לצלם ולשוחח איתו – הופך למקור השראה עבורי. צילום: לימור צדוק נשמח לכמה טיפים, תוכלי לספר לנו קצת על הציוד שלך, מאיפה התחלת? במה את משתמשת היום? כיום אני מצלמת עם Sony a7iii. מצלמה איכותית וקלה המאפשרת לי להתנייד באופן פחות מסורבל. אני מסתובבת עם שני גופי צילום, אחד עם עדשת 70-180, F/2.8 של טמרון והשני עם עדשה רחבה 16-35 F/2.8 של סוני. אני אוהבת גם את עדשת ה-85 מ"מ F/1.8. צילום: לימור צדוק ואיזה ציוד לדעתך חובה בכל תיק צילום? הכי חשוב שהצלם ידע להתאים את סגנון הצילום הקרוב לליבו לסוג הציוד שלו. באופן אישי אני אוהבת לכסות מנעד המאפשר מחד עדשה רחבה הקולטת את רוחביות הסצנה והסיפור ולצד זה את היכולת לייצר אינטימיות ולקרב את האובייקט בעזרת טלה. אני גם אוהבת לצאת למסעות שלי עם לפטוט וכונן חיצוני לגיבוי ולעריכה ראשונית ולהקפיד על סוללות וכרטיסי זיכרון. צילום: לימור צדוק ספרי לנו... יש פרויקטים חדשים על הפרק? וואו, איזו שאלה ואיזה תזמון! בימים אלו, הספר הראשון שלי עומד לצאת לאור! לספר קוראים "סיפורי חיים - אשנב לתרבויות נעלמות". מדובר בפרויקט המחבר בין כתיבה לצילום ושוזר סיפורים מתרבויות אתניות נעלמות עם צילומים שצילמתי כצלמת תרבות. הסיפורים בספר נכתבו מתוך מפגשים אנושיים מרגשים שחוויתי במסעותי. בחרתי להתעמק בתרבויות, מסורות וטקסים שהולכים ונכחדים מהעולם. ישנתי איתם, אכלתי איתם, הצטרפתי אליהם וחוויתי את אורחות חייהם והתרגשתי מהחוסן שלהם אל מול האיום ההישרדותי. הספר סיים עריכה לשונית וגרפית בהוצאת ניב הנפלאים וממתין להדפסה ואני חווה התרגשות גדולה סביבו. שמחה לספר לקוראי הבלוג שיש לכם הזדמנות מיוחדת לרכוש את הספר במכירה מוקדמת! ניתן לעשות את זה עם תמיכה ב קמפיין הדסטארט לספר (מימון המונים, למי שלא מכיר). זה יתן לכם את ההזדמנות לקבל את הספר לפני כולם ולי להוציא אותו לאור בדרך המיטבית. צילום: לימור צדוק לסיום, נשמח לשמוע ממך על מקרה "פגום" שקרה לך בקריירת הצילום ועל טיפ שאת חושבת שיכול לעזור לצלמים מתחילים הקוראים את הריאיון ואו! הדרך שלי מלווה ב-"אובר" חשיפה או החשכה וגרעיניות, בטשטוש ופספוס רגעים שנדלקתי עליהם, ב"אוי חבל" ו"איזה באסה" או נבוט פנימי כזה של "אני לא מספיק" אבל מזה רק צמחים וגדלים. איזה מזל... ולגבי הפוטו טיפ? חבקו את הסקרנות והתשוקה שלכם לצילום. תכבדו את הקול הפנימי שמבקש להתפתח בתחום ותנו לו מקום. צאו לצלם, לבד וביחד. תצטרפו לסדנאות וטיולי צילום, זה הערסל הנפלא והמבטיח ביותר להתפתחות בתחום. איזה סיום מדהים! לימור נהננו ממש! נתראה בחוויות המשותפות שלנו בפוטוטיפס! ליצירות של לימור: אתר , פייסבוק , אינסטגרם בואו לתמוך בקמפיין ההדסטארט לספר של לימור: " סיפורי חיים - אשנב לתרבויות נעלמות". קישור לקמפיין . לימור מתארחת בתוכנית טלויזיה צילום: לימור צדוק צילום: לימור צדוק צילום: לימור צדוק

"יש לי חלום!" אולי שלישיית המילים הכי מפורסמות בהיסטוריה האנושית. ולא רק בזכות הנאום האפי המוכר לכולנו של מרתין לותר קינג אשר הנגיש בצורה כה עוצמתית לציבור הרחב את רעיון השוויון החברתי נטול הבדלי דת וגזע. אני מאמין ששלושת המילים הללו נאמרים על ידי כל אחת ואחד מאיתנו על בסיס כמעט יומי. אצם בטח שואלים - "למה בחרתי לכתוב על הנושא הזה, שהוא די סוטה מהשיח הצילומי שמאפיין את המאמרים בבלוג הזה?" הסיבה היא כי בהרבה מקרים אני רואה שהגבול העובר בין חלום שנשאר לעד במגירה לבין חלום שמתגשם הוא דק ביותר, ומספיק צעד אחד קטן או פעולה אמיצה אחת כדי להוציא אותו לפועל. וכן, גם בתוך העשייה הצילומית של כל אחד מאיתנו יכולים להיות חלומות שהיינו רוצים להגשים. וכפי שאתם כבר יודעים, כשיש לי רעיון שיכול לעזור לעוד אנשים תמיד אשמח לשתף אותו. לצלם שקיעה מהממת בשדרת הבאובבים המפורסמת במדגסקר - עוד חלום שהתגשם ממש לפני מסםר ימים "הלוואי והייתי יודע איך לצלם ככה" "החלום שלי לנסוע ל..., רק אם היה לי את הזמן" "כבר מזמן בא לי לפתוח סטודיו משלי, אבל זה ממש מפחיד" אלו הן רק דוגמאות בודדות מתוך אינספור שיחות "יש לי חלום" שניהלתי עם מאות צלמות וצלמים בשנים האחרונות. אז הפוסט הזה פונה לאלו מכם שיש להם חלום, קטן כגדול, והיו רוצים לקבל דחיפה קלה קדימה, הרוח הגבית שכל כך נדרשת כדי לצאת לדרך ההגשמה. חשוב לי להגיד לכם מראש, שכל מה שאדבר עליו כאן זה דברים שאני בעצמי ניסיתי ויישמתי. פעולות שעזרו לי מאד להוציא לדרך כמה וכמה פרויקטים משמעותיים בחיי, ביניהם גם הוצאת הספר הראשון שלי לאור, "תחושות בטן בצילום". חשוב לי גם לשתף שלא כל פרויקט או חלום הצליחו כפי שרציתי או יצאו לדרך בכלל, גם כשפעלתי בהתאם לטיפים שאשתף כאן. כל פרויקט גדול דורש עבודה רבה והשקעה מעבר ליישום הטיפים הללו. מה שבטוח, זה שאם בזכות הטיפים הללו לפחות אחת או אחד מקוראי הבלוג יגשימו את החלום שלהם - עשיתי את שלי. טיפ מס' 1 - שינוי נקודת מוצא מ"פנטזיה" ל"יעד" המילה "חלום" טיפה מתעתעת, שכן היא קרובה מאד בתחושה למילה "פנטזיה", אשר לה יכולה להיות פרשנות מוטעית למדי. למה מוטעית? כי משהו במילה הזו גורם לנו לחשוב שמדובר בחשק וכמיהה למשהו גדול מהחיים, שהלוואי ויהיה לנו אבל בפועל הוא בלתי ניתן להשגה. מה דעתכם לשנות את נקודת המוצא ובמקום הפרשנות של "פנטזיה" לתת למילה "חלום" תווית של "יעד"? בצורה כזו, כשקוראים לזה יעד - החלום יקבל ניחוח מעשי עם אחיזה במציאות, תחושה שאפשר להגשים אותו, רק אם נפעל נכון. "הפנטזיה שלי היא להיות צלמת טבע בעלת שם עולמי ולצלם עבור הנאשיונל ג'יאוגרפיק" " היעד שלי הוא להיות צלמת טבע בעלת שם עולמי ולצלם עבור הנאשיונל ג'יאוגרפיק" מרגישים את ההבדל? מחשבות על חלומות טיפ מס' 2 - לדבר על זה אני מנחש שיש אנשים שאומרים "יש לי חלום" בסתר ולעצמם, ושומרים את כל החלומות עמוק עמוק בתוך המגירה. למה מנחש? כי הם מעולם לא סיפרו לי או לאף אחד אחר על החלומות שלהם! מבינים את האירוניה? מה לדעתכם מונע מהם לדבר על החלומות, לשתף את המשפחה והחברים או אפילו לצאת בהצהרות פומביות בנוגע לרצון להגשים אותם? האם זה החשש מהחשיפה? האם זה הפחד שמא דברים לא יצאו לדרך כפי שרצו? האם זהו פחד מביקורת שיתכן ויקבלו כשיגלו על מה הם חולמים? ואולי זה מסיבה אישית כזו או אחרת או סיכון שלא ירצו לקחת? לא סתם יובל אברמוביץ, השחקן והעיתונאי המוכר, מדבר בספריו והרצאותיו על הקונספט של "לצעוק את החלומות". לחשוף אותם, לדבר עליהם, להצהיר לעולם על עצם קיומם. ממליץ מאד לעקוב אחריו ואחרי הרעיונות שלו. יתכן שאם תספרו - אכן תקבלו "ריג'קטים" והתנגדויות וזה בהחלט יכול להיות מלחיץ. אבל יחד עם זאת, יתכן ודווקא החשיפה היא זו שתייצר הזדמנויות להגשים את החלומות בדרך שלא חשבתם עליה. פרספקטיבה לחיים בשדרת הבאובבים במדגסקר אם תספרו, סביר מאד שתקבלו תמיכה ורוח גבית חזקה מהמשפחה והחברים. אם תספרו, יתכן ותגיעו לאנשים שיוכלו לעזור לכם. אם תספרו, זה יצור מחויבות ואחריות פנימית חזקה יותר ללכת עם החלום עד הסוף. המלצה מכל הלב - פשוט דברו על החלומות שלכם ותראו כמה זה יקדם אתכם. תודו לי אחר כך :) טיפ מס' 3 - בצעדים קטנים ומדודים גם רומא לא נבנתה ביום אחד. לפעמים, החלומות מרגישים גדולים ורחוקים כל כך עד שזה משתק אותנו לגמרי ומונע מאיתנו לפעול בכיוון ההגשמה. בדיוק בגלל זה, בטיפ הראשון המלצתי לכם לקרוא לחלום "יעד", שכן יעד הוא דבר מדיד יותר מאשר "חלום" וניתן לפרק אותו לגורמים ופעולות קטנות יותר. הלוואי וכל החלומות שלה יתגשמו למשל, אם תרצו להפיק פרויקט צילום מורכב וארוך טווח, אל תסתכלו על התוצאה הסופית והרחוקה ואולי אף מפחידה אלא על הצעד הראשון שצריך לעשות. לדוגמא, לבחור נושא או ליצור רשימה של צילומים שהייתם רוצים לקבל. קחו לכם שעה, תפרקו את הפרויקט לשלבים קטנים ויישימים, ואחרי התכנון - מיד התחילו לבצע את הצעד הראשון. ואז את השני, והשלישי וכך הלאה. מהר מאד תצברו מומנטום שילווה את תהליך ההגשמה ותגיעו למסקנה שהשד לא נורא כל כך. בצורה שיטתית שכזו תצליחו לקדם את הפרויקט שלכם, עצם החוויה מהעבודה עליו תשתדרג והסיפוק יהיה גדול יותר. והדבר הכי חשוב - החלום לא ישאר בגדר חלום למגירה. טיפ מס' 4 - נצלו "זמנים מתים" בחיי היום יום של כולנו יש הרבה רגעים שאפשר לקרוא להם "רגעים מתים". נסיעה באוטובוס, המתנה באוטו כשאוספים את הילד מהגן, או אפילו סתם רביצה חסרת תכלית מול הטלוויזיה. מחקרים מדברים על פרקי זמן קצרים אמנם אבל כאלה שביחד מסתכמים לשעה עד שעתיים בכל יום לבן אדם מן השורה. זה המון! אם נסתכל על זה בפרספקטיבה של שנה שלמה, נקבל סדר גודל של 700 שעות, שזה בערך 30 ימים מלאים של זמן שמתבזבז בחינם. מטורף! האופציה הדיפולטיבית ברגעים אלו היא לגלול באתרי החדשות או ברשתות החברתיות. זה אולי נחמד, וגם אני עושה זאת מדי פעם, אבל זה לבטח לא מקדם אותנו לעבר היעד. האופציה היותר מעניינת היא לעשות משהו קטן ומועיל, משהו שיקדם אותנו לעבר היעד והחלום. ינשוף מדגסקרי מנצל את הזמן לחשיבה עמוקה על החלומות שלו גם אם מדובר בחמש דקות בלבד, במקום אתרי רכילות תוכלו לצפות בסרטון הדרכה צילומית ביוטיוב על טכניקה חדשה או על היעד לטיול החלומי הבא שלכם . במקום לעשות לייקים באינסטגרם, תוכלו לכתוב פסקה או שתיים אם החלום שלכם הוא להוציא ספר. במקום לשחק משחק שואב זמן בטלפון, תוכלו ליצור קשר עם אדם שיעזור לכם לקדם את הפרויקט או לעבור על רשימת הצעדים שיצרתם בטיפ הקודם כדי לתכנן את הצעד הבא. אם תהפכו זאת להרגל, ניצול חכם של הרגעים המתים הללו, שכל אחד מהם לבדו על פניו לא משנה דבר, בטווח הארוך, יקדם אתכם מאד לעבר הגשמת החלום. טיפ מס' 5 - צרו סביבה תומכת מלאת השראה אנחנו חיים בעולם אנושי - חברתי וכמעט תמיד מוקפים באנשים. משפחה, חברים קרובים, קולגות בעבודה, חברים במסגרות השונות בהן אנחנו נמצאים, ואפילו אנשים זרים ברחוב. אין ספק שלסביבה הקרובה שלנו יש השפעה ניכרת עלינו ועל הפעולות שלנו. הרי אם תחשבו רגע על האנשים הקרובים אליכם תזהו שהם די דומים אליכם - בערכים, בדרכי חשיבה, בסגנון חיים ולפעמים אפילו באופי החלומות. עטפו את עצמכם בסביבה תומכת של אנשים מעוררי השראה חשבו איך אתם יכולים להגיע יותר למצבים בהם אתם מוקפים באנשים תומכים ומעוררי השראה, אנשים עם חלומות דומים לשלכם ובעיקר כאלה עם רקורד מוכח שאשכרה מגשימים אותם. יהיה לכם את המקום להתיעץ ולשאול שאלות, לראות מה אחרים עושים ובאילו פעולות הם נוקטים, לשאוב השראה מהדרך בה הם מתגברים על אתגרים ואיך הם נעזרים באותה הסביבה התומכת שאתם חלק ממנה. זה יפתח לכם את הראש לגישות חדשות ויצירתיות. הכי חשוב - זה יתן לכם את האנרגיה וההשראה הנדרשת לצאת לדרך ולהתמיד במסע המרתק בדרך אל היעד. נשות מדגסקר מעטרים את פניהן בציורים מרהיבים שמיועדים להגן על העור מפני השמש מסר אישי - הסנדלר לא הולך יחף חשוב לי שתדעו שהסנדלר ממש לא הולך יחף וכפי שכבר כתבתי, כל ההמלצות שנתתי כאן מגיעות מניסיון אישי ומתוך מסע הכתיבה של הספר "תחושות בטן בצילום". את כל חמשת הטיפים יישמתי הלכה למעשה. את ההחלטה לכתוב אותו קיבלתי תקופה קצרה אחרי שנפל לי האסימון שלשמחתי הרבה, האנלוגיות השונות בין עולם האוכל לעולם הצילום עליהן אני כותב בספר אשכרה עוזרות לצלמים להיות טובים יותר במלאכתם. החלטתי שבדרך זו או אחרת, אארוז את כל האנלוגיות והתובנות אליהן הגעתי יחדיו ו בצורה מסודרת ואפיץ אותן לעולם. מהר מאד הספר הפך להיות ליעד של ממש עם רשימת של צעדים ברורים הנדרשים כדי להגיע אליו. שיתפתי את מיכל, זוגתי שתמכה מיד ברעיון, סיפרתי לחברים ולמשפחה, ובעצם לכל החברים היקרים בקהילת הצילום שלנו. קשה לי לתאר במילים איזה אימפאקט זה עשה. המחויבות שלי עלתה פלאים, השיחות שנוצרו על הנושא עזרו לי לחדד את המסרים בספר, וכן הגעתי להרבה מצבים מרגשים בהם האנשים ששיתפתי הציעו לעזור ולתמוך בתהליך הכתיבה וההוצאה, אפילו מבלי שביקשתי. ניצלתי כל רגע שהיה לי לכתיבה של עוד פסקה ועוד רעיון, גם כשהיו לי רק דקות בודדות חופשיות. דיברתי עם סופרים וצלמים שאני מעריך, התיעצתי עם אנשים שעשו דברים גדולים בחייהם ועשיתי הכל כדי ללמוד מה הם עשו ואילו החלטות קיבלו לאורך הדרך. עובד על המאמר הזה, במהלך יום נסיעות ארוך בטיול הצילום למדגסקר במבחן התוצאה, בזכות הטיפים הללו והתמיכה המדהימה של חברים יקרים, נראה שהחלום הזה הולך להתגשם בקרוב. כשזה יקרה, אהיה המאושר שבאדם, כי הדבר הכי חשוב עבורי זה שבעזרת הספר הרבה אנשים יסתכלו על עולם הצילום אחרת ובתקווה רבה יהיו צלמים טובים יותר. קמפיין הדסטארט הספר כתוב ונמצא אחרי עריכה ספרותית ולשונית, וכן אחרי שלב ההגהה. בימים אלו הספר עובר תהליך עיצוב ועימוד, ולאחר מכן יעבור לשלב ההדפסה והשיווק לקהל הרחב. כל זה בליווי מקצועי של אחת מהוצאות הספרים המובילות בישראל, ספרי ניב, שעוזרים לי המון לדייק את הדברים ולעמוד ביעדים של הוצאת הספר. כדי שהספר יצא לאור, הקמתי קמפיין הדסטארט למימון המונים. זהו פרויקט של "הכל או כלום" והוא חייב להגיע ל-100% כדי שאוכל לממן את הוצאת הספר. לחצו כאן לתמיכה בקמפיין ההדסטארט אתם תוכלו לקחת בזה חלק , לתמוך בפרויקט ולעזור לי להגשים את החלום (המממ, סליחה, היעד!). הזמינו את הספר במכירה מוקדמת, או בחרו את אחת התשורות השוות האחרות שהצעתי בקמפיין ותהנו מערך מוסף משמעותי עבורכם. לסיום מה אגיד לכם חברים. החיים שלנו הם אוסף של חוויות ואם כבר אנחנו כאן, כדאי שנעשה משהו משמעותי ובעל ערך. חלומות נועדו כדי להגשים אותם, וחיים של עשייה הם חיים מאושרים יותר ומלאי תחושות סיפוק והגשמה. כולי תקווה שהמאמר הזה ידליק אצכם את הניצוץ הדרוש כדי להתניע חלום אישי שישב עד עכשיו באחת המגירות בראש ושהטיפים שנתתי כאן ישמשו אתכם כדי לקדם דברים שחשובים לכם. באהבה גדולה, שלכם, ויקטור שדרת הבאובבים המהממת מזווית פחות שגרתית, הפעם במהלך זריחה

על התחרות תחרות צילום נופים וטבע ישראלי למען המרכז הרפואי שיבא תל השומר בהובלת פוטוטיפס - בית הספר לצילום חוויתי יצאה לדרך בתאריך ה-15.04.24 במטרה לאסוף צילומים מרהיבים שיקשטו את קירות בית החולים השיקומי המשולב ע"ש פרופ' מרדכי שני במרכז הרפואי שיבא תל השומר, ויעניקו תחושת חיות, השראה ונחמה לפצועי ופגועי המלחמה, הצוותים הרפואיים, המטופלים ובני משפחותיהם, כדרך להודות להם מעומק הלב על תרומתם ועל ההקרבה היומיומית. 35 התמונות הזוכות בתחרות יודפסו ויוצגו בבית החולים השיקומי המשולב בשיבא כתרומה מפוטוטיפס, מקהילת הצילום בישראל ומבית הדפוס פיקצ'ר פרפקט. תודות אנו רוצים להודות לכל הצלמים והצלמות שהשתתפו, הגישו תמונות לתחרות והדהימו אותנו ואת מחלקת האומנות של בית החולים עם תמונות מרהיבות שזכו לשבחים רבים. בחירת התמונות הזוכות הייתה מאתגרת במיוחד, והיו כל כך הרבה תמונות נפלאות שהחלטנו להעלות את מספר התמונות הזוכות שיודפסו ויוצגו בבית החולים מ-30 ל-35! תודה לגב' רחל תלמי ולגב' אסתי דרורי ששיתפו איתנו פעולה מטעם המרכז הרפואי שיבא ועזרו לנו להוציא את התחרות לפועל, לבחור את התמונות הזוכות ולהפיק את טקס ההוקרה לזוכים ולזוכות. תודה לבית הדפוס פיקצ'ר פרפקט על הדפסת התמונות הזוכות בתחרות ללא מטרת רווח. תודה לצוות פוטוטיפס שיזם ותפעל את התחרות - ויקטור זיסלין, בר אלגרנטי ושרית כרמון. שמות הזוכים והזוכות בתחרות לפי סדר אלפבתי: אורן אלון, אילן הורן, אלון לוברני, אלון שרוני, אלונה אושרוביץ, אמיר ארליך, אנה בלין, אסתי עליאש, אפרת סטרטינר, בעז כרמי, גיא שמואלי, גיא שרי, דוד כהן, דקלה גבריאלי, הראל דהאן, זהר משה, חן קאופמן, טולי מלק, טל פרייסלר, יאיר פלטי, יגור, מיכאל נלסקי, נועם חיימוביץ ומאי כהן, סיגל אלקין דסה, סימה טרבלסי, ענת אברגל, קובי פסח, קרן אור ספיר, שרון ינאי, תמי בר ניר. שמות הזוכים והזוכות בחמשת התמונות חביבות הקהל אייל בן חיים, אנט צרפתי, יואל פלדי, לירון שיינקמן, מאיר זלזניק. התמונות הזוכות צילום: אורן אלון צילום: אילן הורן צילום: אלון לוברני צילום: אלון שרוני צילום: אלונה אושרוביץ צילום: אמיר ארליך צילום: אנה בלין צילום: אסתי עליאש צילום: אפרת סטרטינר צילום: בעז כרמי צילום: גיא שמואלי צילום: גיא שרי צילום: דוד כהן צילום: דקלה גבריאלי צילום: הראל דהאן צילום: זהר משה צילום: חן קאופמן צילום: טולי מלק צילום: טל פרייסלר צילום: יאיר פלטי צילום: יגור צילום: מיכאל נלסקי צילום: נועם חיימוביץ ומאי כהן צילום: סיגל אלקין דסה צילום: סימה טרבלסי צילום: ענת אברגל צילום: קובי פסח צילום: קרן אור ספיר צילום: שרון ינאי צילום: תמי בר ניר התמונות חביבות הקהל: צילום: אייל בן חיים צילום: אנט צרפתי צילום: יואל פלדי צילום: לירון שיינקמן צילום: מאיר זלזניק תודה מכל הלב לכל המשתתפות והמשתתפים בתחרות וברכות לזוכות ולזוכים! נתראה בתחרות הבאה!