תוצאות החיפוש שלכם

החלטתם שהגיע הזמן שהמצלמה שקניתם ב(נניח לרגע)-2500 ש"ח רק לפני שנתיים כבר לא מספיקה לכם כי: - "התמונה לא חדה מספיק" - "לא יוצא לי רקע מטושטש" - "יוצא לי כהה מדי" - "אם רק אקנה מצלמה, יחזור לי החשק לצלם" - "השכן בדיוק קנה את הדגם המתקדם ביותר" - "כרטיס הזכרון מלא" ועוד סיבות יצירתיות למדי שגורמות לכם לשאול את השאלה ה(לא באמת) מתבקשת: האם הגיע הזמן לרכוש מצלמה חדשה? אז רגע לפני שאתם רצים להתיעץ עם הדוד שאול ש"מבין" במצלמות, עושים סקר שוק מעמיק על כל פיצ'ר במצלמות המודרניות ומשקיעים אלפי שקלים בציוד חדש - אנא מכם - קיראו את הטיפים האלה שיהיו רלוונטיים עבורכם יותר מתמיד. תבחנו היטב את הציוד שכבר יש לכם, אולי זה לגמרי מספק? 30 השניות שלי על שדרוג מצלמה פעמים רבות פונים אליי עם השאלה: "יש לי מצלמה X. לאיזו מצלמה אתה ממליץ לי לשדרג?". לרוב היא נשאלת ע"י צלמים צעירים שעשו דבר או שניים בעולם הצילום, והחליטו שהם מעוניינים לשפר את חוויית הצילום שלהם ואת התוצר הסופי. כל פעם מחדש, כשמישהו מחליט להשתדרג ולהוציא אלפי שקלים על ציוד כדי לשפר את יכולות הצילום שלו (שזה מבורך לכשעצמו) אני עוצר אותו לרגע, וממליץ לשקול להשקיע את הכסף בצורה קצת אחרת, בעיניי, נבונה יותר. יש לי המון מה לומר (ולכתוב) בנושא, אבל כאן אתמקד בשלוש נקודות עיקריות, וכן, הן לחלוטין מוצגות לפי סדר החשיבות. טיפ מס' 1 - לימוד צילום ברוב המוחלט של שיחות היעוץ שלי לרכישת מצלמה חדשה עם צלמים צעירים, תמיד אנחנו מגיעים לאותה המסקנה - הרצון לשדרוג נובע משיקולים מוטעים. ברוב המקרים, היו אלה טכניקת הצילום וחוסר הכרות הציוד הקיים הגורמים העיקריים שמנעו מהצלמים לקבל את התוצר לו הם ציפו. התמונות לא היו חדות כי הם השתמשו במנגנון חיפוש פוקוס אוטומטי לחלוטין, כולל בחירת נקודת הפוקוס, מנגון שטועה לא מעט. לעיתים זה היה עקב הגדרת מהירות תריס נמוכה מדי או עקב מנגנון ייצוב התמונה כבוי. בחלק מהמקרים איכות התמונה הייתה ירודה בגלל צילום ב-jpeg בגודל הקטן ביותר, כי זה מה שאותו דוד שאול המליץ. אלו הן רק מספר דוגמאות בסיסיות ביותר הממחישות שלא הציוד הוא זה שמגביל את אותם הצלמים. סדנא ייחודית | קורס מושקע | מפגשי צילום | סשנים בהפקה עצמית או עם חברים | טיולי צילום | הקצאת זמן לצילומים יעודיים בסגנונות המעניינים אתכם | קריאת בלוגים (כן, תהרגו אותי, כי אני משוחד) | צפייה בסרטוני יוטיוב | רכישת ספר הדרכות מומלץ | השקעה בלימוד עצמי | התיעצויות עם חברים צלמים | השתתפות בקבוצות פייסבוק יעודיות ללימוד צילום | ועוד ועוד ועוד... כל אלו ישדרגו את רמת הצילום שלכם הרבה יותר והרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים, בטח ובטח יותר מאשר מצלמה חדשה, מתקדמת ככל שתהיה. מה גם - ההנאה והסיפוק מהתהליך יהיו בסדרי גודל משמעותיים יותר מאשר חיישן גדול יותר וצילום בקצב מהיר יותר. מפגש הקהילה שלנו במכון ויצמן למדע ברחובות. הזדמנות מעולה להכיר חובבי צילום נוספים, לתרגל טכניקות מיוחדות, להתיעץ ולעזור לאחרים לצמוח. מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו. טיפ מס' 2 - רכישת אביזרי עזר הגעתם למצב בו אתם מתחילים להרגיש שמיציתם את הציוד שלכם והוא זה שמגביל אתכם ומונע את הפריצה הבאה? הצבעים שהחיישן יודע להוציא לא לגמרי לטעמכם? מצלמים ב-ISO גבוה ומקבלים רעש דיגיטלי מעבר לנסבל? הצילום לא מהיר מספיק לצילומי ספורט או ציפורים בטבע? נהדר. זה אומר שאתם מכירים את הציוד שלכם, יודעים להוציא ממנו (כמעט) את המקסימום, ואתם בכיוון טוב לדעת For Real מה יעזור לכם לקבל תוצר יותר טוב, לא סתם כי "בא לכם לקנות" אלא כי אתם באמת מבינים עניין. זה זמן טוב לשקול לקנות אביזרים הקפיים, בד"כ משמעותית זולים יותר מאשר גוף מצלמה או עדשות, ולשדרג את הצילום שלכם בעזרתם. פילטר nd וחצובה לחשיפות ארוכות, טריגר ופלאש חיצוני לצילום פורטרטים, אביזרי תאורה להפקות צילום ייחודיות, מכפיל לצילום מאקרו, בניית אביזרי עזר בשיטת "עשה זאת בעצמך", יו ניים איט! אין לי ספק שכל אלו, ורעיונות רבים אחרים לאביזרים היקפיים יועילו לכם הרבה מעבר למצופה, יתכן ויותר ממצלמה איכותית יותר. טיפ מס' 3 - ובכן, הגיע הזמן לשדרג מיציתם את כל הטיפים הקודמים? אבל באמת מיציתם? מעולה, עכשיו זה באמת הזמן לשדרוגים! קודם כל - עדשה הדבר הראשון שהייתי משדרג, זה דווקא את העדשות ולא את המצלמה. ההבדל בין עדשה בינונית למעולה הוא עצום, ולרוב יותר גדול מאשר ההבדל בין שתי מצלמות באותם סדרי גודל של מחיר. בעזרת עדשה חדשה ואיכותית יותר תקבלו תמונה חדה יותר, קרוב לוודאי שתוסיפו אפשרות למפתח צמצם גדול יותר ובעקבותיו עומק שדה רדוד יותר, יהיו בה פחות עיוותי צבע ופרספקטיבה, וגם תקבלו שיפור בניראות של הבוקה (Bokeh) שיהיה יפה ונעים יותר לעין, ועוד מספר פרמטרים שישתפרו פלאים. אבל איזו עדשה לבחור? ההמלצה שלי - לכו על עדשה שמוסיפה לכם משהו שעד היום לא היה לכם בכלל. יש לכם 24-70 מ"מ F/2.8 קלאסית? רכישת עדשת 50 מ"מ F/1.4 אמנם תיתן לכם איכות תמונה וחדות גבוהה יותר באורך המוקד הרלוונטי, וזה כמובן חשוב, אך עדיין היא לא תוסיף משהו מהותי בצילום שלכם. במקרה הזה, עדשת 70-200 מ"מ F/2.8 צפויה לשדרג את אפשרויות הצילום שלכם הרבה יותר. יש לכם גם 24-70 וגם 70-200 אבל מהדור הישן? יתכן והעדשות מהדור החדש יהיו מעט איכותיות יותר, אבל השקעה בהן לא תהיה חכמה בעיניי. בסכום דומה תוכלו לרכוש, למשל, עדשת 14-24 מ"מ שתאפשר לכם צילום בזווית מאד רחבה ועדשת מאקרו שתפתח בפניכם תחום צילום חדש לגמרי. בכל מקרה, הכיוון הוא להוסיף משהו שעד היום לא היה לכם ורק אחרי זה לשדרג את הציוד הקיים ולהמשיך את מגמת השיפור המתמדת. המצלמה רק בשלב זה, אחרי שאתם בקיאים בטכניקות צילום מגוונות והפרמטרים השונים במצלמה, אחרי שאתם באמת חשים בצורך לשדרוג ממקום של הבנה מעמיקה, אחרי שיש לכם את העדשות מהאיכותיות שיש לשוק להציע, רק אז הייתי קונה מצלמה חדשה. ואם כבר קונים, תוודאו שהמצלמה כוללת מגוון רחב יותר של פיצ'רים ואפשרויות שלא היו בארגז הכלים שלכם לפני. פסקה לסיום כהרגלי - ציטוט. אנסל אדמס אמר פעם ש"הדבר הכי חשוב במצלמה זה ה 20 סנטימטרים שמאחוריה". אתם, הצלמים, המוח שלכם, העיניים, הלב, הנשמה והיצירתיות. טוב, הוא אמר 12 אינצ'ים, אבל אצלנו זה ה"מטריק סיסטם". אם תיישמו את כל שלושת הטיפים, בדיוק לפי הסדר, מבטיח לכם שמהר מאד תראו איך אתם הופכים להיות צלמים מעולים ואדירים שעושים דברים ייחודיים שימשיכו להפתיע את עצמכם ואת הסביבה שלכם כל פעם מחדש. ואם אתם כבר שם, אשמח לשמוע גם את הטיפים שלכם, איך הגעתם לשם, ובעיקר איך נשארים שם גבוה גבוה על האולימפוס. או על הניקון. או קנון. יום נפלא! שלכם, ויקטור. קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו תגיות: #טיפים_בצילום #ציוד #ציוד_צילום

קלישאות, בנאליות ככל שיהיו, נוצרו מסיבה מסוימת - הן פשוט נכונות! "אם קשה לך, סימן שאתה בעלייה", "אם תרצה, אין זו אגדה", "זה לא המצלמה, זה הצלם". צילומים של שקיעות יפות בחוף ים ראינו כבר אינספור, ואפשר לומר שזהו ז'אנר צילום מעט קלישאתי ובנאלי. ועדיין, כל פעם שנראה תמונה חדשה של שקיעה מהממת משהו בליבנו ירטוט מאושר, בטח ובטח אם התמונה היא פרי יצירתנו. עננים בעלי צורה ומרקם ייחודיים, צבעי שמיים והשמש משגעים, מריחת גלים מהפנטת... תאשימו אותי בקלישאתיות כמה שתרצו - הוויז'ן הזה תמיד יפה ומרגש. שקיעה בפלמחים אז מה הופך תמונת נוף ימי לכה מיוחדת ומרגשת? במאמר זה ריכזתי כמה מהטיפים החשובים ביותר שיעזרו לכם לצלם תמונות נוף משגעות בביקור הבא שלכם בחוף הים. הגיעו ב"שעת הזהב" תזמון זה עניין של טיימינג. שוב קלישאה, אבל רלוונטית מתמיד. האור הוא חומר הגלם איתו אנחנו עובדים, וממש כמו בבישול, כדאי מאד שנעבוד עם חומר הגלם הטוב ביותר האפשרי כדי לקבל תמונה "טעימה" במיוחד. במהלך היום יש לנו שתי הזדמנויות לצלם ב"שעת הזהב" - כשעה אחרי הזריחה וכשעה לפני השקיעה. בזמן הזה האור רך ועדין יותר משעות הצהריים, ובעל צבעים חמים ונעימים יותר. בחופי הים התיכון בארץ יש יתרון נוסף לצילומים בשעת השקיעה - הם צופים מערבה וניתן להכניס את השמש עצמה לפריים, ובשילוב עם משחקי האור בינה לבין העננים והים, לייצר פריים מהמם. השמיים במופע מרהיב מול חוף פלמחים החופים בארץ צופים מערבה וכדי לצלם אותם בשעת הזהב צריך להגיע אחרי הצהריים. אבל מה דעתכם לשנות כיוון ולצלם זיחה בים המלח? הזריחה גם כן יכולה לייצר תאורה יפה וצבעונית, במיוחד באזורים בעולם בהם החוף פונה מזרחה. אבל גם אם לא, תאורת זריחה שמגיעה מהצד או מאחור (כמו בים התיכון) עלולה להפתיע וליצור פריימים מעניינים לא פחות. בשעת הזהב הכל נראה חלומי יותר. זריחה בחוף ויג'יט ריזורט, תאילנד במידת האפשר תכוונו את הצילומים לשעות הזהב, בין אם זה בסשן צילומים יעודי ובין אם במהלך טיול בארץ או בחול. הטיפ הזה לבדו מספיק כדי לשדרג בכמה רמות את תמונות הנוף הימי שלכם. תעשו סיור לוקיישן מקדים המטייל הממוצע יגיע לחוף מהמם ומיד יתחיל לצלם. אחרי כעשר דקות הוא כנראה ישתעמם, "יבין את הפואנטה", ישים את המצלמה בצד ויחפש מה לעשות בחוף ואיך לחוות אותו. אנחנו אוהבים לעשות דברים אחרת, שונה מהממוצע. סיבוב קצר בחוף לפני הצילומים יאפשר לכם לחוות ו"לחוש" אותו בצורה מעמיקה, גם ברמה הרגשית וגם ברמה המעשית. תוכלו למצוא זוויות צילום וקומפוזיציות מעניינות, סלעים נסתרים, מקומות עם צמחיה מעניינת, אזורים עם גלים מתנפצים, או ההיפך, רגועים, אולי תאתרו גבעה עליה ניתן לטפס ולראות נוף שונה, אולי פינה נוחה לעמוד בה ולהכניס את עצמכם לפריים. קיצר, "הבנתם את הפואנטה". סיור מקדים תמיד מאפשר התבוננות רגועה על הלוקיישן ומציאת נקודות תצפית מעניינות. בוקר בחוף דור. תבקרו בלוקיישן ביום אחר ללא המצלמה, עדיף באותם תנאיי תאורה, או שתגיעו מוקדם יותר משעת הזהב ותעשו סיבוב במקום, תחשבו על הפריים, תיצרו אותו בדימיונכם, תעריכו מה יהיה מיקום השמש בשקיעה, תנסו לקחת כמה שוטים מקדימים, אפילו עם הסמארטפון... הכנה שכזו תעזור לכם לקבל את הפריים המושלם כשתצלמו באמת. שימו לב לקומפוזיציה קומפוזיציה מבטאת את יחסי הגומלין בין האובייקטים השונים בתמונה והיא אחד מאבני היסוד החשובים ביותר בבניית פריים מוצלח. תרעננו את כללי הקומפוזיציה הבסיסיים, כגון כלל השלישים המוכר, כלל הקווים המתכנסים, כלל הפשטות, כלל ה"למלא את הפריים", וכדומה. כמה נקודות למחשבה - שקלו מה כדאי להכניס לתמונה ומה להוציא. לפעמים, כל המוסיף גורע. - חשבו איפה למקם את האובייקטים השונים בפריים כדי לייצר תחושה שלמה והרמונית - שימו לב לרקע ולקדמת הפריים ותחשבו מהי תרומתם לוויז'ן שלכם - וודאו שאין גורמים לא רצויים כגון פחים או לכלוכים, ואם אין ברירה, תחשבו מראש איך להוציא אותם בעריכה - וודאו שאין אנשים בפריים, אלא אם הם חלק מהחזון שלכם (ללא ספק זאת הנקודה הכי קשה לביצוע) - נסו להדגיש את הדרמה שהים מביא איתו - אם יש עננים רבים, תנו להם יותר משקל בתמונה, אם גלים חזקים מתנפצים על סלעים - הקפיאו את תנועתם. קומפוזיציה היא אחד מאבני היסוד של עולם הצילום, והקפדה על קומפוזיציה מאוזנת תביא לתוצאות יפות יותר. שקיעה בחוף צ'נלאי, תאילנד. שנו את הגובה, הזווית והמיקום בהמשך ישיר לטיפ הקומפוזיציה והסיור המקדים, תשתדלו להיות בחיפוש מתמיד אחר ה"מחוץ לקופסא". תסובבו את הראש (אולי בדיוק עומדים מאחוריכם עשרה צלמים עם חצובות, שמייצרים פריים מעלף), תשנו את המיקום שלכם (אולי תמצאו גבעה לטפס עליה או סלע יפה להכניס לתמונה), תתקופפו (אולי הקומפוזיציה מלמטה תהיה דרמטית יותר) ובעצם תעשו כל דבר כדי ליצור פריים שאף אחד מעולם עוד לא תפס. עד שאתם הגעתם. טיפוס קל על אחת הגבעות הקרובות יכול לייצר פריים מעניין יותר שלבו אובייקט מעניין בפריים סלעים, אנשים, צמחייה, חצובה בודדת בחוף, את עצמכם (עם דיליי בצילום של עשר שניות כדי להתמקם במקון הרצוי), בובה של דאנבו, ציפורים, עוברי אורך, משקפי שמש מונחים על האדמה... אובייקט שכזה יכול להוסיף רגש לתמונה ולספר סיפור נסתר על המתרחש. זה יכול להיות משהו טבעי שנמצא בלוקיישן מלכתחילה או משהו שביימתם והוספתם לפריים. לא תמיד זה נדרש, ולא תמיד זה יעבוד, אבל ישנם מצבים בהם זה יהיה ההבדל בין תמונה נחמדה לתמונה עם טוויסט. שילוב נכון של דמות אנושית בפריים ייצר טוויסט מגניב בעלילה ולרוב לעצים את הנוף מוזמנים למאמר עם טיפ מנצח ל"האנשת" תמונות נוף שלבו גם את קדמת הפריים ישנם מקרים בהם קשה לבטא בתמונה את מה שעינינו רואות וליבנו מרגיש. בד"כ בתמונות נוף הסיבה לכך היא הבעיתיות בהעברת המציאות התלת מימדית העשירה למרחב דו מימדי, התמונה. מימד העומק פשוט הולך לאיבוד. הדרך להתמודד עם התופעה ולהחזיר מעט מתחושת העומק היא לכלול גם את העצמים הקרובים אלינו בקדמת הפריים. בנוף ימי יהיו אלו תבניות אבנים המפוזרים על החוף או צמחיה מעניינת, והכללתם תעשיר את הפריים, הן מעצם היותם בתוכו, והן מעצם העמקת התחושה התלת מימדית. פריים בעל מספר רבדים תמיד נראה עשיר יותר. שקיעה בחוף פלמחים. ככל שיהיו יותר רבדים בתמונה כך היא תרגיש תל מימדית ומרשימה יותר. שקיעה בחוף פלמחים. הקפיאו את רסיסי המים והגלים גלי ים המתנפצים על הסלעים בחוף או המזח הישן, רסיסי מים רבים מתפזרים באויר ונראים כה חדים בתמונה על רקע שקיעה מהממת - איזה פריים חזק! אם מצאתם מיקום שכזה, עם התנפצויות גלים שחוזרות על עצמן, תנצלו את התופעה. תתמקמו בקרבת הסלע המדובר (שימו לב שלא להרטיב את המצלמה), תבנו את הקומפוזיציה והפוקוס, תגדירו מהירות תריס גבוהה מספיק, תמתינו לרגע המכריע וכשהוא מגיע צלמו בירי חופשי בצילום הכי מהיר שיש במצלמה. אחד מהפריימים יהיה חלומי! אפשר אגב להקפיא גם את הגלים עצמם, הקצף שלהם, התבניות של המים... סדרת תמונות "הקפאת מצב" בחוף פלמחים השתמשו בחצובה גם אם אין ברשותכם פילטר ND (עליו בהמשך) ואין בכוונתכם למרוח את תנועת הגלים, חצובה היא כלי שימושי שיכול לשפר את התמונה, בשני מובנים. הראשון, המובן מאליו, הוא שיפור החדות של התמונה. גם בצילום במהירות תריס גבוהה יחסית עדיין יכולות להיות רעידות קטנות של היד, שעלולות להשפיע על הפוקוס, משהו שחצובה תפתור בקלות. השני, והלא פחות חשוב, הוא המובן האומנותי. החצובה מקבעת אותנו, מגבילה את תנועתנו ואת זוויות וגובה הצילום. ודווקא בגלל זה היא עשויה לשפר את התוצאה, שכן, מגבלת התנועה תחייב אותנו לחשוב בצורה מעמיקה יותר על הפריים, ופחות לצלם "את מה שיוצא". אם במריחות עסקינן, אין לנו ברירה אלא להשתמש בחצובה. המריחות נוצרות עקב זמן חשיפה ארוך מהרגיל (אולי 1/10 השניה, אולי 5 שניות) ואין יד בעולם הזה שתוכל להחזיק את המצלמה ללא תזוזה במשך זמן החשיפה וכדי שהעצמים שאינם בתנועה יהיו חדים חייבים לצלם עם חצובה. חצובה היא בגדר חובה אם נרצה לצלם במהירות תריס נמוכה שימוש בחצובה בשילוב עם פילטר ND יאפשר צילום במהירות תריס נמוכה דגשים טכניים לצילום על חצובה (1) צלמו במול דיליי (2 עד 5 שניות) כדי לבטל את הרעידה הנובעת מעצם הלחיצה על כפתור הצילום. ניתן להשתמש גם בשלט, חוטי או אלחוטי. (2) בטלו את מנגנון הייצוב בעדשה. אין לו משמעות בצילום על חצובה והוא עלול רק להרוס את הפוקוס. (3) צלמו במוד נעילת מראה (במצלמות DSLR). גם המראה שמתרוממת שבריר שניה לפני הצילום עלולה להכניס מיקרו רעידות. מוד צילום כזה דואג להרים אותה לפני ולבצע את הצילום באיחור קל של שניה או שתיים. השתמשו בפילטר ND ממש כמו משקפי שמש, הפילטר דואג לחסום חלק מהאור ולמנוע ממנו להכנס לתוך העדשה. בעזרתו ניתן לצלם במהירויות תריס איטיות גם באור יום ולמרוח את תנועת הגלים וכל אובייקט אחר הנמצא בתנועה. פילטרים אלו באים בעוצמות שונות הנמדדות בסטופים. ישנם פילטרים חלשים יחסית, בעוצמות בין 2 ל 4 סטופים. 5 סטופים והלאה נחשב לפילטר חזק יותר בעזרתו ניתן לקבל מריחות משמעותיות יותר. מבלי להכנס לפירוט יתר, ההמלצה שלי היא להשתמש בפילטר עגול המתברג על העדשה (זול יותר מאשר מערכות פילטרים מרובעים בעלות התקן נפרד), בעוצמה קבועה של 5 עד 10 סטופים. רצוי שיהיה איכותי של חברה מוכרת. למאמר יעודי על מהו סטופ בצילום למאמר על מהו פילטר ND איך לצלם עם פילטר ND - המאמר המלא הטיילת ביפו בשקיעה. ללא פילטר ND וללא חצובה. אותה הטיילת שצולמה בחשיפה ארוכה עם פילטר ND וחצובה. חשפו את הפריים נכון - עבור השמיים צילום נוף ימי מאתגר במיוחד עקב הטווח הדינמי הרחב שמאפיין אותו. החוף והסלעים חשוכים ומוצללים, חלקים אחרים בפריים כמו צמחיה והים מוארים היטב, ואילו השמיים, העננים והשמש בהירים מאד, סצינה שקשה ללכוד בה את כל הפרטים מכל טווחי החשיפה. אחת הדרכים להתמודד עם האתגר היא ע"י צילום ב-HDR כלומר High Dynamic Range. בשיטה זו מצלמים שלושה (או יותר) פריימים האחד אחרי השני בחשיפה משתנה, ואז מחברים את התמונות בעריכה כך שהתמונה הסופית תכלול אך ורק את האזורים שחשופים נכון מכל אחת מהתמונות. שיטה זו דורשת מעט יותר השקעה וזמן עריכה, ולטעמי האישית מעט מיותרת. למאמר מושקע על טכניקת ה-HDR עם כל השלבים לצילום וטיפים מדויקים איך לחבר תמונות HDR בלייטרום - מאמר נוסף המצלמות של ימינו בעלות טווח דינמי רחב למדי, וברוב המקרים יצליחו לתפוס בפריים בודד את הפרטים בכל קצוות החשיפה. מה שחשוב לזכור הוא שבפריים בודד תמיד עדיף לחשוף נכון עבור האזורים הבהירים בתמונה - השמש והשמיים, כך שהאזורים המוצללים יהיו מעט חשוכים. כדאי להיעזר בהיסטוגרמה ולוודא שאינה נוגעת בצידו הימני של גרף החשיפה, לרמז פיקסלים שרופים בפריים. את אפקט ה-HDR ניתן יהיה לעשות בעריכה. הרבה יותר קל להבהיר את האזורים החשוכים ולשחזר בהם את הפרטים מאשר להחשיך את האזורים הבהירים, בטח אם הם יצאו שרופים לגמרי. נרצה לשמר את הפרטים בחלקים הבהירים ביותר בתמונה - השמיים. החוף של קראון פלזה, פוקט, תאילנד. צלמו סילואט בהמשך ישיר לטיפ הקודם, צילום שקיעה אל מול השמש עלול להיות בעייתי אף יותר עקב הטווח הדינמי הרחב מאד של הסצינה, הרבה יותר מאשר מה שהמצלמה מסוגלת להכיל. השמש שנכנסת לפריים בהירה מאד ואילו שאר הסצינה חשוכה יחסית, בטח האזורים שנמצאים בצל. בסצינה כזו ניתן לקבל פריים שבו השמיים "שרופים" ושאר הפריים חשוף היטב, או ההיפך, השמיים חשופים היטב ושאר הפריים מוצל מדי. הרי לא סתם ששמענו את האמירה "אסור לצלם מול השמש". צילום סילואט (Silhouette), או צללית בעברית הוא טכניקה מעולה להתגבר על התופעה ובכלליות זאת אחת הדרכים היפות והאומנותיות בעיניי להוסיף גיוון וייחודיות לצילומים שלנו בחוף הים. הרעיון בצילום סילואט הוא להראות את הדמות או האובייקט המצולם בעזרת קווי המתאר החיצוניים בלבד, כך שכל האזורים הפנימיים שלו מוצללים לגמרי. סילואט של זוג ביום חתונתם - תמיד מייצר תחושה נעימה ואינטימית כפי שכתבתי, לשמחתנו הרבה התאורה עוזרת לנו להגיע לתוצאות נפלאות עוד בשלב הצילום, ללא צורך בעריכה מיוחדת. חשיפה נכונה עבור השמיים (ואף חשיפה מעט נמוכה מכך) תגרום לאובייקט להיות מוצל לחלוטין, כך שלא נזהה את הפרטים של האזורים הפנימיים שלו. כדאי לשים לב לקווי המתאר, כך שהם לא מתמזגים עם אובייקטים אחרים בקדמת הפריים או ברקע, ושהדמות ניתנת לזיהוי חד משמעי רק על סמך קווי המתאר האלה. סילואט מדגיש את קווי המתאר של האובייקט ומציג אותו בצורה גולמית יותר משתתפי טיול הצילום שלנו לקוסטה ריקה, באחד החופים המדהימים שלה, בעיירה דומיניקל טיפים טכניים עד עכשיו דיברתי בעיקר על ההיבטים האומנותיים של צילום נוף ימי. אלו הם טיפים חשובים ביותר, אך בשלב מסוים צריך גם לדעת ללחוץ על הכפתור. אז בואו נדבר גם על הטיפים הטכניים, כמו הפוקוס, הצמצם וכו'. פוקוס על ה"מרחק ההיפרפוקאלי" שמעתם? זהו המרחק מכם, שאם תתפקסו עליו, כל האובייטקים שנמצאים ממנו והלאה עד אינסוף (הרקע) וגם ממנו אחורה עד למחצית המרחק אליכם (קדמת הפריים) יהיו בפוקוס. אם בא לכם להשקיע ולדייק אפשר לחשב אותו בעזרת נוסחה פשוטה למדי (ראו ערך בויקיפדיה) , או להשתמש באפליקציה יעודית. להתחלה, לחלוטין מספיק להתפקס על עצם או אזור קונטרסטי כלשהו שנמצא כחמישית עד שליש המרחק מהמצלמה לנקודה הכי רחוקה בפריים. המיקוד הוא כמובן לפי נקודה אחת סטטית, שכן אנחנו מצלמים נוף דומם. אם חישוב המרחק ההיפרפוקאלי מסובך לכם, פשוט תתפקסו על עצם או אזור קונטרסטי הנמצא כרבע עד שליש המרחק מכם עד לנקודה הכי רחוקה בפריים. חוף פלמחים לקראת שקיעה. רגישות החיישן ISO ההמלצה הכי קלה ברשימה - הכי נמוך שתנאיי הסביבה והגדרת הצמצם ומהירות התריס מאפשרים. לרוב, נצלם ב-ISO100, במיוחד בצילום על חצובה. במקרים בודדים נעלה את המספר ל-200, 400 או 800, למשל אם נצלם מהיד בשעת הדמדומים בהם אין מספיק אור מהסביבה, או אם נצלם על חצובה עם פילטר ND חזק אך נרצה אפקט מריחה קל בלבד. צמצם ועומק שדה בצילום נוף לרוב נרצה להשיג עומק שדה רחב, ולכן נצלם בצמצם סגור יחסית, למשל ערכים בין F/11 עד F/18. לא ממליץ לסגור צמצם מעבר לכך, גם אם רוצים לחסום עוד יותר את האור, כי קרוב לקצוות טווח הצמצם של כל עדשה מתחילות להופיע תופעות של דיפרקציה ועיוותים אופטיים אשר פוגעות בפוקוס בתמונה. מאמר מעמיק על מהו הצמצם ותפקידיו השונים מהירות תריס הצלע השלישית במשולש החשיפה תקבע בהתאם לאפקט האומנותי הרצוי ומגבלות הסביבה והציוד. בחשיפה ארוכה עם פילטר ND זמן החשיפה יכול לנוע בין שניה אחת ל-30 שניות. בצילום נוף "סטנדרטי" מהיד, מהירות התריס תהיה בין 1/50 לבין 1/250. בהקפאה, כדאי לצלם במהירות מעל 1/400 השניה. ניסוי וטעייה זהו שם המשחק. תנסו לצלם מהיד וגם עם חצובה. עם וללא הפילטר. תנסו למרוח את הגלים וגם להקפיא אותם. ככל שתתאמנו, כך תקבלו יותר ניסיון לגבי ההגדרות והטכניקות. מאמר מעמיק על מהו התריס והשפעותיו השונות על הצילום היסטוגרמה זהו ה"חבר הטלפוני" שלכם בכל הנוגע לחשיפה נכונה של הפריים. תתבוננו בהיסטוגרמה של התמונה שהרגע צילמתם ותראו שהאופיין שלה תואם לסצינה ולוויז'ן שלכם. התכוונתם ליצור פריים "כבד" וכהה אך ההיסטוגרמה נוטה ימינה מדי? כללתם הרבה שמיים ועננים בהירים אך ההיסטוגרמה מרוכזת כולה בצד שמאל? תקנו את ההגדרות בהתאם כדי לקבל את החשיפה הרצויה. ההיסטוגרמה תתן לנו מידע אמין לגבי החשיפה של התמונה. חוף פלמחים בשקיעה. לרוב נרצה שההיסטוגרמה תהיה אחידה, או דומה בצורתה לפראבולה ושתכלול גם את האזורים הבהירים וגם את הכהים. כמובן, נשתדל להמנע מאזורים שרופים או כהים לחלוטין, בנם לא ניתן יהיה לשחזר אף פרט. לסיום "קשה באימונים, קל במלחמה". בקלישאות התחלנו, ובקלישאות נסיים. ראיתם שצילום נופים הוא לא עניין כל כך פשוט כפי שהיה לאפשר דמיין, בטח אם רוצים לקבל תוצר ברמת גימור גבוהה במיוחד. אבל כמו בכל תחום צילום אחר, אם נכנסים בזה עד הסוף, לומדים את הטכניקות השונות והכי חשוב, מתרגלים אותן, השמיים הם הגבול. ליטרלי. אז מילאו את הבטריות, רוקנו את כרטיסי הזכרון, תעמיסו את החצובה לאוטו וסעו לחוף הקרוב לביתכם (בשעת הזהב כמובן). רק כך, "ברגליים", תוכלו לייצר תמונות מהממות שלא מהעולם הזה. בהצלחה! ויקטור. אם תרצו להעמיק את הידע בצילום נוף, מזמין אתכם להרשם לאחת הסדנאות שלנו בצילום נוף וחופים כמו סדנא יעודית לצילום שקיעות בחוף פלמחים או שייט בים המלח. קישורים רלוונטיים: סדנת צילום שקיעות בפלמחים | פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין

כשחברים מבקשים ממני להביא מצלמה למדורה, אתם יודעים, לצלם כמה שוטים בקטנה, זה אף פעם לא יכול להסתיים ב"כמה שוטים בקטנה"... צילום קלאסי של מדורה טיפוסית Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 @ 48mm, F/2.8, 1/100sec, ISO1000 ציור באור המושג צילום, או Photography בלעז הוא שילוב של שתי מילים מהשפה היוונית - פוטוס (Photos - אור) וגרפה (Graphe - רישום או איור). לפיכך, צילום הוא בעצם ציור באור. אין כמו צילום שובלי אור בחשיפה ארוכה בלילה כדי להמחיש את הקונספט הזה. הפוסט הקצרצר הזה מתמקד בנישה קטנה אך מעניינת ביותר בצילום לילי - צילום גיצים בחשיפה ארוכה. תעקבו אחר שבעת הטיפים שלי ותהיו בטוחים שתקבלו תמונות מהממות שפעם רק חלמתם עליהם. צילום גיצים בחשיפה ארוכה Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 @ 24mm, F/3.5, 5sec, ISO200 טיפ מס' 1 - בטיחות (!) מגיל קטן אמרו לנו שלא משחקים באש. אז זהו שצילום שכזה הוא בהגדרה משחק באש, ובדיוק מהסיבה הזו הטיפ הראשון והחשוב ביותר שלי עוסק בבטיחות. תזכרו - האחריות לשלום כל המעורבים בסשן שכזה, כולל הסביבה הקרובה והרחוקה מכם היא בלעדית שלכם, וזאת אחריות גדולה! תבחרו לוקיישן מבודד לחלוטין ורחוק מכל דבר שעלול להתלקח - עשבים, עצים, שיחים, וכו'. צילום על משטח אפר, בטון או חול יעבדו נהדר. צילום בסביבה מיוערת או אורבנית - ממש לא! פסק זמן קצר - כי רצינו לספר לכם על משהו חדש בפוטוטיפס - שיעורים פרטיים בצילום! יש לכם נושאים ספציפיים שתרצו לעבוד עליהם? בא לכם להפיק תמונות יפות / מרגשות / מדויקות / מדהימות? תרצו ללמוד מהמורים המובילים בתחומם? טיפ מס' 2 - החומרים והציוד אז מה אנחנו צריכים בארגז הכלים שלנו להצלחת הסשן? - מצלמה עם יכולת שליטה ידנית בפרמטרי החשיפה השונים - שלט חוטי או אלחוטי (ואם חסר, זה בסדר, יש איך להתמודד עם זה, בהמשך הפוסט) - חצובה - מטרפה (כן כן, ממש כמו זו שהסבתא מכינה איתה בלילה לעוגות) - צמר פלדה (ההוא שמסירים איתו כתמי שמן ושאריות שנדבקו לסירים) - מצית - חוט באורך כמטר וחצי - פנס חזק - (אופציונלי) פלאש עם טריגר אלחוטי לא רק מצלמה, עדשה וחצובה! החומרים הנדרשים לצילום גיצים בחשיפה ארוכה - מטרפה, צמר פלדה ומצית טיפ מס' 3 - הלוקיישן לוקיישן לילי וחשוך. חשוב גם שהרקע יהיה חשוך יחסית, אם כי ניתן להתמקם גם במקום עם מעט אורות ברקע, למשל תאורה עירונית מרוחקת, סדרת בניינים, גשר וכדומה. כדאי לוודא שהרקע לא יהיה מואר מדי ע"מ שלא נשרוף את הפריים עקב החשיפה הארוכה. צילום גיצים בחשיפה ארוכה Nikon D750, Tamron 24-70 F/2.8 @ 24mm, F/3.5, 6sec, ISO160 טיפ מס' 4 - החברה סשן שכזה הוא הזדמנות מעולה לחוות חוויה צילומית נדירה עם אנשים אהובים. תבואו לסשן עם כמה חברים טובים או משפחה. הם יעזרו לכם בפן הלוגיסטי וכמובן שישמחו לעזור לכם לממש את הוויז'ן הצילומי שלכם. ניתן גם לשלב אותם בפריימים שלכם, וכך גם הם יקבלו מזכרת יפה להראות לנכדים. טיפ מס' 5 - תהליך הצילום הכניסו גוש קטן של צמר פלדה לתוך פנים המטרפה. תפזרו אותו בפנים שיהיה אוורירי. תקשרו (חזק) את החוט/חבל לידית המטרפה, באורך כמטר, שיהיה נוח לסובב אותה מהקצה. תעמידו את המצלמה על החצובה. תמקמו אובייקט מעניין בתוך הפריים (אדם, רכב, סלע, בית נטוש). עדיף שהאובייקט ימוקם באזור רחב ושטוח. תבנו את הקומפוזיציה בהתאם לוויז'ן שלכם, תמקמו את האובייקט באחד השלישים, או באמצע, שימו לב לרקע. תתחברו עם השלט החוטי או האלחוטי למצלמה. אם אין, תעבירו את המצלמה למוד צילום בדיליי של 2 שניות למניעת רעידות הנובעות מהלחיצה על כפתור המחשף. תבטלו את המייצב שבעדשה, שעלול להזיק לפוקוס. הגדירו את משולש החשיפה בהתאם לאפקט שתרצו לראות בפריים הסופי (עומק שדה תלוי בצמצם, אפקט המריחה תלוי במהירות התריס, ה-ISO היא רק הצלע המשלימה). נקודת פתיחה טובה יכולה להיות צמצם F/4, תריס 5 שניות, ISO 200. תתפקסו על האובייקט המרכזי. אם המצלמה לא מצליחה להתפקס עקב מחסור באור, תאירו על האובייקט עם פנס חזק ואז תתפקסו מחדש. תבקשו מחבר נוסף לעמוד מאחורי האובייקט המצולם ולהחזיק את המטרפה מהחוט. מספיק לעמוד כמטר או שניים מאחורי האובייקט. תבקשו מהחבר להדליק קצה אחד של גוש צמר הפלדה עם המצית ומיד לאחר מכן שיתחיל לסובב את המטרפה בצורה מעגלית. אחרי כשניה תראו גיצים מתפזרים בכל הרחבה. שימו לב שמישור הסיבוב יהיה במקביל אליכם כך שהגיצים יתפזרו לצדדים ולא יפלו על האובייקט ו/או עליכם. מיד לאחר ההדלקה, תתחילו לצלם את הפריים בחשיפה ארוכה של מספר שניות. חזרו על הפעולות מספר פעמים, עד שתהיו מסופקים מהחומרים שיצרתם. צילום גיצים בחשיפה ארוכה Nikon Z7ii, Nikkor 14-30 F/4 @ 14mm, F/4, 10sec, ISO200 טיפ מס' 6 - בונוס - שימוש בפלאש אם האובייקט הראשי שבחרתם הוא אדם, אין מנוס מכך שיזוז במהלך החשיפה, גם אם הוא האדם היציב בתבל, כך שבתמונה הסופית הוא יצא מעט מטושטש. ניתן "להקפיא" את המצולם בעזרת שימוש בפלאש, אחד או כמה. לקבלת אפקט יפה ודרמטי עדיף לעבוד עם פלאש שלא על המצלמה ולהפעיל אותו בעזרת טריגר אלחוטי. מקמו את הפלאש(ים) מאחורי המצולם, מכוון לגב שלו, ולפני החבר שמסובב את המטרפה. כך ניתן "להקפיא" את קווי המתאר החיצוניים של החבר המצולם. התחילו עם עוצמה 1/16 ותשנו בהתאם לתוצאות. במצלמה, הגדירו פלאש אחורי, כך שהטריגר האלחוטי יפעיל את הפלאש ממש לפני סיום החשיפה (Rear Curtain Sync הינו המינוח המקצועי). צלמו כפי שצילמתם ללא הפלאש, וודאו כי הוא אכן "יורה" בסיום החשיפה הארוכה. וודאו כי אפקט ההקפאה עובד לכם היטב ותמקמו את הפלאש(ים) בספוט אחר במידת הצורך. אם האפקט לא מודגש מספיק, הגדילו את עוצמת הפלאש. בפועל, ניתן למקם את הפלאש ככל העולה על רוחכם ולהקפיא בצורה אחרת את המצולם. זה בדיוק המקום להתחיל לשחק עם המיקומים של הפלאש, עם העוצמות שלהם, עם זמני החשיפה וכו' ע"מ ליצור אפקט אומנותי מיוחד ומרשים. טיפ מס' 7 - עריכה גם לעריכה השפעה מכרעת על התוצר הסופי וכדאי להתיחס אליה כחלק בלתי נפרד מהסשן. שחקו עם האיזון הלבן לקבלת גוונים חמימים ונעימים של הגיצים. שימו לב שלא ליצור בטעות צבעים לא הגיוניים בפריים, למשל של פני המצולמים. הגבירו את הקונטרסטיות של התמונה, וכן, העלו את הבהירות של האזורים הבהירים והחשיכו את האזורים הכהים (Highlights ו-Shadows בלייטרום, בהתאמה). כך תקבלו אפקט דרמטי יותר בו רואים רק את האזורים הבהירים, ואילו האזורים הכהים יהיו כהים לגמרי. שימו לב להיסטוגרמה - הימנעו מפיקסלים שרופים ומנגיעות ההיסטוגרמה בצד ימין שלה. העלו בעדינות את הסטורציה כדי להדגיש קלות את הצבע הצהוב-כתום של הגיצים. למשתמשי לייטרום ממליץ להעלות את סרגל ה-Vibrance במקום Saturation, המגביר את הצבעים בצורה עדינה וטבעית יותר. לסיכום מרוצים מהתוצאות? שתפו אותן עם הקהילה שלנו בפייסבוק, אשמח מאד לראות שהטיפים האלה באמת עוזרים לכם. לא מרוצים? שלחו הודעה ואשמח לעזור לכם, לתת פידבק ולמצוא דרכים לשפר את הטכניקה שלכם כך שפעם הבאה תהיו הרבה יותר מרוצים! תודה לכם על כל ההודעות, הפידבקים והמסרים מחממי הלב שאתם שולחים אליי! זה הדלק שלי להמשיך ולפעול בכל רגע נתון, לייצר תוכן מעניין עבורכם ובאופן כללי, להתעסק בתחום שכולנו כל כך אוהבים. שלכם! ויק. בהצלחה!

מבקרים בבודפשט בזמן הקרוב? מקווה מאד בשבילכם שכן, כי זאת עיר מרהיבה, פוטוגנית בטירוף, מלאה בפינות צילומיות נפלאות, גלויות ונסתרות, ויעד מומלץ ביותר לביקור של מספר ימים לפחות. על בודפשט וכל הלוקיישנים המומלצים שבה אכתוב בפוסט נפרד. בפוסט הקצר הזה אתמקד בטכניקה והאופן שבו צילמתי את התמונה הזו של הפרלמנט ההונגרי בלילה. בניית הפרלמנט ההונגרי. ניקון D750, טמרון 24-70 G2, צמצם F/16, רגישות ISO100 תריס 20שנ'. בקצרה בניין הפרלמנט ההונגרי נחשב לגדול ביותר בהונגריה כולה, אבל הגודל שלו מתגמד מול היופי המהפנט שלו. הבניין פוטוגני בטירוף, ומומלץ להקדיש לו זמן מספק ולצלם אותו ממגוון זוויות, מיקומים וזמנים שונים במהלך היום. כאן אתמקד בטכניקה קלאסית לצילום נוף אורבני בלילה ופשוטה יחסית לביצוע אך כזו שתמיד מפיקה עבורנו תוצאות נפלאות ומרשימות, כאלה שאנחנו יכולים להציג לעולם בגאווה רבה ועם ראש מורם. הרעיון הוא לצלם את הפריים בחשיפה ארוכה כשהמצלמה על חצובה, כך שהאובייקטים הסטטיים בפריים יהיו בפוקוס והאובייקטים שבתנועה ימרחו. במקרה הזה האובייקטים הסטטיים הם בניין הפרלמנט וגדת הדנובה והאובייקטים הדינמיים הם המים של הנהר שזרימתם נמרחת בפריים והעננים שנמרחו קלות גם כן. אותה הטכניקה מתאימה גם למריחת פנסי רכבים החולפים על פנינו ומייצרים שובלי אורות ואפקטי מריחה מעניינים, גם כן אפקט קלאסי בצילומים אורבניים בלילה. כמובן, אל תגבילו את הטכניקה לצילומי בניין הפרלמנט ההונגרי בלבד :) לונדון, פריז, רומא, פראג, ברוז', ירושלים... בכל מקום עם בניינים יפים ואובייקטים בתנועה (כאמור, מים, רכבים, אנשים) ניתן ליישם את הטכניקה ולקבל תמונות לפנתיאון. הטיילת שמול הפרלמנט טיפ מס' 1 - מחקר מקדים הטכניקה המדוברת לצילום בלילה חשובה, אבל היא רק כלי למימוש החזון שלכם, והיא לבדה לא תספיק כדי ליצור את הפריים היפה ביותר. מהו הלוקיישן המדויק ביותר לצילום? מתי כדאי להגיע? האם ישנם אילוצים כלשהם שכדאי שאתייחס אליהם? אז מה עושים? חוקרים, קוראים מאמרים על המקום, מחפשים המלצות של צלמים שביקרו באזור לפניכם, אולי אף יוצרים קשר עם צלם מקומי שימקד אתכם בחיפוש שלכם... "אבל רגע" יגידו חלק מהצלמים, "אבל אז יוצא שאני מעתיק מאחרים ולא באמת נותן ליצירתיות שלי להתבטא". סורי, אבל אני לא מתחבר. מבחינתי תכנון וידע מוקדם על המקום יכולים רק להועיל לי ולמקד אותי למה שאני רוצה לקבל. וגם, אין שום בעיה לשאוב השראה מצלמים אחרים. לא להעתיק. לא לשחזר. כן לחשוב אחרת. כן לצאת מהקופסא. ההשראה היא נקודת פתיחה בלבד שממנה כבר מתחילה הייצירתיות שלכם. מה גיליתי במחקר המקדים שלי לפריים הזה? חידדתי את שעת השקיעה ותחילתה של השעה הכחולה גיליתי שאורות הבניין נדלקים רק כרבע שעה אחרי השקיעה גיליתי שיש נגישות לנקודה המאד ספציפית ממש מול הפרלמנט ליצירת סימטריה מושלמת גיליתי שרוב הזמן עוגנת סירת תיירים מזדמנת בנקודה הזו והופכת את הפריים הזה לבלתי אפשרי, וכדאי להגיע למקום במספר הזדמנויות, ולקווה שהסירה לא שם האם זה עזר לי? חד משמעית! טיפ מס' 2 - לוקיישן מובן מאליו, אבל בכל זאת. מציאת הספוט המושלם חיונית להצלחת הפריים והקומפוזיציה חייבת להיות מושכת, עם יחסי גומלין מאוזנים בין האובייקטים השונים בפריים וללא עצמים או גורמים זרים שעלולים לגנוב את הפוקוס של הצופה. בעקבות המחקר המקדים, הרעיון היה מאד ברור. לעמוד על הגדה המערבית של הדנובה, ממש מול הפרלמנט, וליצור תמונה סימטרית לחלוטין, עם השתקפות הבניין בתוך מי הנהר. מודה, שלמרות המחקר, מציאת הספוט המושלם (ממש על הסנטימטר) לקחה קצת זמן אבל מבט מדויק עם עדשת טלה לעבר הצריחים שעל הבניין והמרחקים המדויקים בינם לבין החלונות השונים בהחלט עשה את העבודה. אגב מחקר מקדים. הערב הראשון מתוך החמישה שהיו לי בבודפשט היה היחיד בו לא עגנה סירה ממש על הספוט. מזל שלא ויתרנו על הצילומים, למרות העייפות. סיור לוקיישן מעולה לא רק לחיפוש המיקום המדויק לפריים הרצוי אלא גם לעוד הזדמנויות צילום נהדרות טיפ מס' 3 - תזמון (בדגש על תאורה) "צילום לילה" לא אומר שכל עוד נצלם בלילה כשהכל חשוך והאובייקט הרצוי מואר נקבל את התוצר המושלם. התמונה הזו צולמה, שלא במקרה, פרק זמן קטן אחרי השקיעה, במהלך "השעה הכחולה" בז'רגון המקצועי. בחירת התזמון הזה הייתה על מנת לייצר צבעי שמיים בגוון כחלחל שיתן "קונטרה" לצבעים החמים של בניין הפרלמנט. טיפ מס' 4 - הטכניקה העמידו את המצלמה על חצובה יציבה. בהיעדר חצובה, מיצאו אובייקט יציב להעמיד עליו את המצלמה (אבן, גדר, תיק...) בנו את הקומפוזיציה הרצויה. במקרה הזה, רציתי תמונה עם סימטריה מושלמת ומיושרת, עם מספיק מקום למי הנהר בקדמת הפריים ליצירת השתקפות ומספיק מקום בחלק העליון כדי לכלול את השמיים והעננים. אלו מכם עם מצלמות DSLR, עבדו במוד Live View לנוחות העבודה, המוד הרגיל של מצלמות חסרות המראה. תבטלו את מנגנון ייצוב התמונה שעל העדשה שלכם (אם יש), הוא עלול לפגוע בפוקוס האובייקטים הסטטיים. אל תשכחו להחזיר אותו בתום הצילומים. תקבעו את פרמטרי החשיפה בהתאם לוויז'ן הצילומי שלכם. במקרה הזה, ISO 100 למינימום רעש, צמצם סגור לעומק שדה רחב וחסימת אור משמעותית (F/16), זמן חשיפה של 20 שניות ליצירת המריחות (עלול להשתנות בין 10 ל-30 בהתאם לתאורה החיצונית). מיצאו את נקודת הפוקוס הרצויה. במקרה הזה התפקסתי על הבניין, ולאו דווקא על המרחק ההיפרפוקאלי, כפי שנהוג בצילום נוף עם עומק שדה רחב. הבניין הוא האובייקט החשוב ביותר כאן, ואין צורך שהמים שבקדמת הפריים יהיו מפוקסים, הרי גם ככה הם נמרחים בחשיפה הארוכה. חכו לרגע הנכון ללכידת הפריים. במקרה הזה, רגע נטול הסירות הרבות ששטו על הנהר, ליצירת פריים נקי וסטרילי. עבדו עם שלט (חוטי או אלחוטי) או הגדירו טיימר עם השהייה של 2 או 5 שניות כדי למנוע את רעידות המצלמה הנובעות מעצם הנגיעה בכפתור המחשף. צלמו מספר פריימים ברצף, ע"מ לייצר מרקמים שונים למריחת זרימת המים והשמיים ולאפשר בחירה של המרקם הפוטוגני ביותר. משחקי רבדים בבודפשט. אובייקט מעניין בקדמת הפריים יכול תמיד להוסיף עניין וגיוון לתמונות. טיפ מס' 5 - עריכה כמו תיבול מוצלח למנה נהדרת, עריכה דיגיטלית היא חלק בלתי נפרד מתהליך הצילום ומאפשרת לנו לשפר עוד יותר את הניראות של הפריים ולהנגיש אותו בצורתו המיטבית לקהל הצופים. אני עורך את תמונותיי בתוכנת Lightroom של אדובי, אבל הכלים המדוברים קיימים בכל תוכנת עריכה שתבחרו. טיפים לעריכה, בקטנה שחקו עם הבהירות הכללית (סרגל Exposure בלייטרום) לקבלת פריים מואר היטב המציג את האובייקט המרכזי במלוא הדרו (הבניין במקרה הזה). שימו לב, שלב זה אינו מהווה תחליף לקבלת חשיפה נכונה עוד בזמן הצילום, אלא רק תיקון במידת הצורך. הגבירו מעט את הקונטרסטיות של התמונה להגדלת הדרמה (בלייטרום חפשו את סרגל ה-Contrast, ו/או הסרגלים השונים של Highlights, Shadows וכו' ו/או פאנל ה-Tone Curve). חדדו את התמונה (למשל בעזרת סרגל ה-Clarity או ה-Texture שנוסף ללייטרום בגרסה האחרונה). במידת הצורך, שחקו עם האיזון הלבן (White Balance) לקבלת צבעים נכונים וטבעיים. ניתן להוסיף אפקטי צבעים עדינים על כל התמונה כדי לסגנן אותה. למשל, ניתן להוסיף מעט צבע סגול לפריים ליצירת תחושה "חלומית" או להוסיף מעט צהוב כדי "לחמם" אותו. למתקדמים, ניתן להוסיף אפקטי צבע סלקטיביים בעזרת פאנל Split Toning. למשל, אני אוהב עריכה בסגנון Teal & Orange בה אני מוסיף מעט כתום לאזורים הבהירים ותכלת לאזורים הכהים, כפי שעשיתי כאן. במידת הצורך, ניתן לשחק עם ההגדרות באזורים ספציפיים בתמונה עם פילרטים הדרגתיים (Gradual Filter) ו/או רדיאליים (Radial Filters) ו/או מברשת יעודית (Adjustment Brush). במידת הצורך, כדאי להסיר אובייקטים זרים מהפריים. אתם לא רואים זאת, אבל בתמונה הזו היה עגורן ענק ומכוער מאחורי אחד הצריחים שהועלם בעזרת כלי ה-Spot Healing בלייטרום. עריכה מיוחדת תמיד אפשר לשנות את אופי התמונה לחלוטין בעזרת עריכה מיוחדת, כמו עריכה מונוכרומטית או עריכה בשחור ולבן. לסיכום מקווה שהפוסט הזה חשף בפניכם טכניקה חדשה ומגניבה שתתווסף לארסנל הכלים שלכם. יתכן וכבר ידעתם הכל, והפוסט רק חידד לכם נקודות שלא הייתם בטוחים לגביהן. הכי חשוב מבחינתי - אם הוא גרם לכם לקבל תמונות לילה אורבניות מוצלחות יותר, עשיתי את שלי. אשמח מאד לשמוע את דעתכם על הפוסט ועל הרעיונות שלכם לעוד טכניקות מעניינות שהייתם רוצים שאכתוב עליהן. מזמין אתכם להצטרף אליי לקהילת הצילום פוטו טיפס בפייסבוק, קהילה חמה ואינטימית של אנשים נהדרים וצלמים מוכשרים, שבוחרים לחוות את החוויות הצילומיות האדירות האלה ביחד. שלכם, ויקטור. בוא לבקר ולעקוב אחריי בפייסבוק ובאינסטגרם. קישורים רלוונטיים: סדנת צילום לילה ומריחות תנועה בתל אביב | קהילת לימוד צילום פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס

שלום פוטו טיפסים יקרים ולכל קוראי בלוג הצילום שלנו! הנה לכם אפקט מגניב שאפשר לקבל בצילום בחשיפה ארוכה בלילה הרעיון הוא ליצור צילום של מבנה או נוף אורבני מוארים היטב כך שמצד אחד נזהה את המבנה וקווי המתאר שלו ומצד שני נמרח אותו בצורה מעניינת ואבסטרקטית. הבסיס לפריים כזה הוא פשוט - תוך כדי החשיפה הארוכה (על חצובה כמובן) עושים זום אין עם העדשה (בצורה ידנית - כלומר מסובבים את הגלגלת) ו"מורחים" את שובלי האור בצורה כזו שהם "מתנקזים" לעבר מרכז הפריים. מגוון האפשרויות הוא רחב מאד. ניתן לעשות זום אין רציף מתחילת החשיפה ועד סופה. ניתן לעשות אותו בפולסים ולעצור כל פעם לפרק זמן קצר. אפשר גם לעשות זום אין פעם אחת בדיוק ממש באמצע החשיפה. שיטה זו מאפשרת לפתוח את הראש וליצור פריימים יצירתיים במיוחד. לקריאת מאמרים נוספים בתחום: צילום אורבני בחשיפה ארוכה בלילה צילום לילה בחשיפה ארוכה של בניין הפרלמנט ההונגרי צילום אורבני בשעה הכחולה בצילום הראשון בפוסט הזה החשיפה הייתה 20 שניות. התחלתי את הצילום מהזווית הכי רחבה של העדשה, בערך כל שלוש שניות עשיתי זום אין קטן ונשארתי על אותו הזום למשך כשלוש שניות, וחוזר חלילה. בסופו של דבר היו כאן 5 עצירות למשך כ 3-4 שניות כל אחת שמתבטאות בחמשת ההקפאות של השלט המואר. שימו לב, כמה שזה אפקט מיוחד וכיף לשחק איתו הקונספט עדיין בגדר גימיק נחמד. כטבעם של כל הגימיקים, עדיף שלא לעשות בו שימוש יתר. בהצלחה! 💪 קישורים רלוונטיים: סדנת צילום לילה בתל אביב | סדנת צילום לילה בירושלים | פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו תגיות: #צילום_לילה #חשיפה_ארוכה #רעיונות_לצילום #צילום_יצירתי

הנה לכם טיפ קטן שיכול לשדרג משמעותית את צילומי הנוף שלכם. שלבו אובייקט אנושי קטן בפריים ברוב המקרים "האנשה" של נוף טבעי או אורבני מרשים ורחב אופקים תקפיץ את הצילום בכמה רמות. "אם קשה לך, סימן שאתה בעלייה". צלם מטפס לנקודת תצפית גבוהה, ואדי רם, ירדן ומדוע? גורם אנושי קטן מכניס פרופורציה לנוף ומייצר הבנה אצל הצופה עד כמה הסצינה עצומה ומרשימה. זה יכול להיות אדם, בית, רכב או אפילו חיה. הרעיון הוא לכלול אובייקט מוכר שיתן לצופה נקודת יחוס לגבי עוצמתה של הסצינה המצולמת. בצילום כזה כדאי שמצד אחד האובייקט יהיה קטן יחסית ולכאורה לא משמעותי אך מצד שני יבלוט מעל פני השטח כך שהצופה יבין מיד במה מדובר. מראה סטייל "מקס הזועם", ואדי רם, ירדן שימו לב שהשילוב האנושי צריך לבוא בטוב טעם. דמות אחת או כמה דמויות שנראות טוב ביחד, מייצרות קונטקסט אחיד ומשתלבות היטב עם הנוף יעבדו נהדר. קבוצה של 50 תיירים סיניים פזורים בפריים פחות. האנשה חייתית בפארק הלאומי ג'וזייגו, סין זוג מטיילים בדרך לכבוש את הפסגה, חבל סוואנטי, גאורגיה עכשיו שנחשפתם לסוד, כל פעם שחבריכם יתפעלו מצילומי הנוף המשודרגים שלכם, הפנו אותם לטיפ הזה כדי שגם הם ילמדו ויצליחו לקבל צילומי נוף מהממים. שיהיה לכולנו בהצלחה! שלכם, ויקטור. סלפי בזריחה בבולענים של ים המלח שלנו קישורים רלוונטיים: סדנת צילום פאנינג ברוטשילד | פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור תגיות: #צילום_נופים #טיולי_צילום #טיפים_בצילום

מה כל כך מיוחד בצילום כזה בעיניי? השילוב הנהדר בין צבעי השמיים הכחולים לצבעים העירוניים החמימים הופך את הנוף האורבני לנוצץ ומרשים יותר ומציג לצופה נקודת מבט מיוחדת על העיר. מבט לעבר הדנובה מתצפית מרהיבה על גשר השלשלאות בבודפשט מהי ה"שעה הכחולה"? זהו הזמן מעט אחרי השקיעה או מעט לפני הזריחה בו קרני השמש שנמצאת מאחורי האופק צובעות את השמיים באור כחול מהמם. מרכז היידר אלייב. מבנה מיוחד במינו בבאקו, בירת אזרבייג'ן טירת בודה במלוא תפארתה מעט אחרי השקיעה, בודפשט המושג מאד פופולרי בקרב צלמי הנוף הטבעי או האורבני ובהתאם לאמירה "תמונה שווה לאלף מילים" אין כמו הפריימים האלה כדי להמחיש את הסיבה לכך. השם מעט מטעה, שכן פרק הזמן הזה נמשך בד"כ פחות משעה (תלוי באזור על פני כדור הארץ והעונה) אבל תסכימו שהמושג "שלושים ושבע דקות כחולות" נשמע הרבה פחות סקסי. עקב מגבלת הזמן הזו כדאי להיות מוכנים מראש כדי לצלם את הפריים המושלם בזמן המושלם. הטיפ במקרה הזה פחות טכני אלא יותר תכנוני גשר קרל והמצודה בפראג הקסומה הפוטו טיפים שלי לצילום אורבני בשעה הכחולה 1. כשאתם יוצאים לטיול בארץ או בעולם ומכירים מבנה מיוחד שמואר בערב או תצפית מרהיבה על העיר, תכננו את הזמן שלכם כך שתגיעו לפחות שעה לפני השקיעה ללוקיישן המבוקש. 2. סיירו במקום, חפשו את הספוט המדויק לקומפוזיציה המוצלחת והנקיה ביותר, וודאו כי שום גוף זר לא יסתיר לכם את המבנה המדובר או הנוף המואר כמו עצים, מעקים או פחים. כנסיית בלד באגם בלד בסלובניה. לוקיישן מדהים לצילומים בזעה הכחולה, דווקא בזריחה, במהלכה השמיים המאחורי הכניסה מעט זוהרים יותר מאשר בשקיעה תצפית על העיר ושלושת מגדלי האש, באקו אזרבייג'ן 3. הקפידו לצלם כמה פריימים לפני שעת הש' כדי לראות שהפריים שבניתם מוצא חן בעיניכם וגם כדי לקבל גיוון בצבעים והצילומים. 4. צלמו גם בשעת הזהב ובזמני ה"ביניים" בין השקיעה / זריחה לבין השעה הכחולה. חפשו תזמונים בהם חלק מהשמיים צבוע באדום/צהוב מהשקיעה/זריחה וחלק צבוע כחול. בשלב זה התאורה העירונית משתלבת נהדר בפלטת הצבעים המגוונת וזה הזמן המושלם לקבל פריימים מדהימים. 5. המשיכו לצלם גם מעט מאוחר יותר, בשעת הדמדומים הכבדים (בשקיעה) או כשהשמש כבר עלתה לשמיים כדי לקבל צבעים ותחושה מעט שונה מהשעה הכחולה. מגדלי עזריאלי והאיילון. כי גם תל אביב שלנו מהממת בשעה הכחולה. 6. מפעם לפעם תחליפו קומפוזיציה / זווית צילום ע"מ לקבל צילומים מגוונים ומעניינים. 7. את כל הצילומים מומלץ לעשות על חצובה כדי להקל על הידיים ולשמר את הקומפוזיציה בין כל פריים. 8. במידה וקיימים אובייקטים שנמצאים בתנועה בפריים (עננים, רכבים, אנשים וכו') כדאי לשלב גם צילום בחשיפה ארוכה. בשעת השקיעה/זריחה יתכן ותצטרכו להשתמש בפילטר ND כדי לחסום חלק מהאור ולקבל חשיפה נכונה גם במהירות תריס איטית. ניתן לצלם גם Time Lapse (שזה כבר נושא למאמר אחר). מעט אחרי השקיעה, לונדון לקריאת מאמרים נוספים בתחום: צילום אורבני בחשיפה ארוכה בלילה צילום לילה בחשיפה ארוכה של בניין הפרלמנט ההונגרי אפקט מיוחד בצילום לילה - Zoom Burst מקווה שהפוסט הקצר הזה יעזור לכם לקבל צילומים מרשימים בטיול האורבני הבא שלכם. שיהיה לכם המשך יום מקסים! ויקטור. קישורים רלוונטיים: טיול צילום לבאקו אזרבייג'ן | סדנת צילומי לילה בתל אביב | סדנת צילום לילה בירושלים | מאמר על צילום אורבני בלילה | פוטו טיפס בפייסבוק | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו

בעודי כותב סדרת מאמרים מפורטת, רצינית ומעמיקה בנושא משולש החשיפה, הכתה בי המחשבה על בירה. לא כי אני אלכוהוליסט, אם כי, מספר לגימות ממשקה אלכוהולי קריר בהחלט תורמות לעיתים ליצירתיות בכתיבה, ולא כי רציתי לכתוב בדיחה גיקית ולא מצחיקה אלא בגלל האנלוגיה שבין משולש החשיפה לבין ברז הבירה שנגלתה לנגד עיניי. למושג "משולש החשיפה" ישנה נטייה לבלבל צלמים מתחילים ולוקח זמן עד שמבינים ומפנימים אותו כראוי. בירה לעומת זאת, או אם אדייק, תהליך המזיגה שלה, הרבה יותר מובן לכלל הציבור. זהו המאמר הראשון מתוך סדרה של #חמישה_מאמרים_על_משולש_החשיפה. מאמר מקדים - מס' 1 - מה משותף בין משולש החשיפה לברז בירה - המאמר הזה מאמר מס' 2 - כיצד האור פועל ומהי חשיפה מאמר מס' 3 - מהו הצמצם מאמר מס' 4 - מהו התריס מאמר מס' 5 - מהו ISO (בקרוב...) מה תעדיפו להיות - ברמנים או צלמים? דמיינו את עצמכם לרגע בתור ברמנים שבאים למזוג כוס בירה. אתם רוצים למלא אותה בדיוק עד הסוף. לא תמלאו אותה חלקית, הרי הלקוח משלם על כוס מלאה, וגם לא תרצו לשפוך בירה לחינם, אחרת הבר יפסיד. כמובן, תרצו שהבירה תהיה צלולה, עם מעט קצף מעל, כך שהלקוח יהנה ממנה ויזמין עוד אחת בהמשך. ע"מ לעמוד בכל הדרישות האלה, מצופה מכם מיומנות מסוימת וניסיון כיצד לפתוח את הברז, מתי לעצור את המזיגה, באיזו זווית למזוג, וכו'. זה בדיוק מה שנרצה להשיג כצלמים. נרצה שהתמונה תהיה חשופה היטב ונכון בהתאם לראיה האומנותית שלנו, ללא אזורים חשוכים מדי בהם לא רואים שום פרט או עצם, וכמובן ללא פיקסלים "שרופים" ומוארים מדי. בנוסף, נרצה שהתמונה תהיה איכותית, תציג את הצבעים בצורה נכונה ותהיה ללא "רעש דיגיטלי" ועיוותים. ממש כמו הברמן, נכוון את הפרמטרים השונים במצלמה בהתאם ע"מ לקבל תוצר איכותי. אז מה הם שלושת צלעות משולש החשיפה במונחי בירה? הצמצם (= ברז הבירה) הפתח ה(כמעט) עגול בתוך העדשה דרכו עובר האור מהמציאות המצולמת לעבר החיישן. הצמצם יכול להיות פתוח יותר ולהכניס הרבה אור (מספרי F נמוכים, למשל F/2.8 או F/4) או סגור יותר (מספרי F גבוהים, למשל F/13) ולהכניס פחות אור לתוך המצלמה. באנלוגיה הזו הצמצם הוא ברז הבירה. נפתח אותו עד הסוף - נקבל פתח רחב שמזרים הרבה בירה לתוך הכוס. נפתח אותו מעט - נקבל זרם בירה חלש. התריס (= זמן המזיגה) התריס נפתח ונסגר במהלך הצילום, וחושף את חיישן המצלמה לאור בזמן פתיחתו, בין אם הוא מכאני במצלמת DSLR או חשמלי במצלמות חסרות מראה וסמארטפונים. הזמן שבו התריס פתוח (המינוח המקובל בהקשר זה הוא "מהירות התריס") יקבע את כמות האור הפוגעת בחיישן. למשל, זמן חשיפה של 1/500 השניה נחשב לקצר יחסית ויעביר מעט אור לעבר החיישן, ואילו שניה אחת הוא זמן יחסית ארוך, בו החיישן יחשף לכמות גדולה יותר של אור. באנלוגיה, מהירות התריס משולה לפרק הזמן בו הברז פתוח. נפתח אותו להרבה זמן - נכניס יותר בירה לכוס, גם אם הזרם קטן. נפתח אותו לזמן קצר - נצטרך זרם חזק כדי למלא את הכוס במלואה. איזו (ISO) (= איכות המזיגה) הצלע השלישית במשולש, באמצעותה ניתן לשלוט על עוצמת קליטת האור של החיישן, או במילים אחרות, ההגבר. ב-ISO נמוך (למשל, 100) נקבל תמונה נקייה יותר (אבל נצטרך יותר אור כדי לקבל חשיפה נכונה). ככל שה-ISO יגדל (למשל, ערכים מעל 1600), ההגבר גבוה יותר, ובתנאי תאורה מוגבלים התמונה תהיה מוארת יותר, אבל גם בעלת "רעש דיגיטלי" גבוה יותר ואיכות כללית ירודה. באנלוגיה, ה-ISO משול לאיכות המזיגה. אם נמזוג על דופן הכוס ונחזיק אותה יציב, כפי שמקובל, נקבל בירה צלולה ונקייה. אם נמזוג ישירות על התחתית ונרעיד את הכוס מהר מאד היא תתמלא בקצף ולא באמת נהנה מהבירה. כך גם בצילום, אם חסר לנו חשיפה בתמונה והחלטנו להעלות משמעותית את ה-ISO, נקבל אולי חשיפה נכונה, אבל התמונה תהיה מגורענת ובאיכות נמוכה. שיכורים? גם אנחנו! מעכשיו, בכל ביקור בפאב השכונתי, תספרו לחבריכם על משולש החשיפה. הרי גם ככה הם כבר חושבים שאתם מפלנטה אחרת... אהבתם את האנלוגיה? אשמח לשמוע את דעתכם. אפשר גם על בירה בפאב השכונתי עם החברים שלכם. בקרוב, אפרסם את סדרת המאמרים הרציניים בנושא משולש החשיפה, אותה הזכרתי בתחילת הפוסט. עד אז, שתו בירה ותנו למישהו אחר לנהוג, שישאר לי למי לכתוב בבלוג 😊 שלכם, ויקטור. קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין

זהו המאמר השני מתוך סדרה של #חמישה_מאמרים_על_משולש_החשיפה. מאמר מקדים - מס' 1 - מה משותף בין משולש החשיפה לברז בירה מאמר מס' 2 - כיצד האור פועל ומהי חשיפה - המאמר הזה מאמר מס' 3 - מהו הצמצם מאמר מס' 4 - מהו התריס מאמר מס' 5 - מהו ISO (בקרוב...) נתחיל? תחילת הדרך של כל צלמת או צלם מאופיינת בחשיפה (תרתי משמע) לעולם תוכן חדש ומרתק מלא בשלל מושגים והגדרות וז'רגון מקצועי שלם שכדאי ללמוד ולהבין. צמד המילים "משולש החשיפה" הוא אחד הקונספטים הראשונים שמכה כרעם ביום בהיר בכל צלם וצלמת, ובצדק, כי זהו אחד הנושאים הבסיסיים ביותר בעולם הצילום והבנתו קריטית להמשך ההתפתחות והלימוד. בסדרת הכתבות הזו אנסה לתת הסבר פשוט, ענייני וקצר למושג "משולש החשיפה". משולש החשיפה רגע לפני שנכניס צורות גיאומטריות ומשולשים לדיון בואו נלך צעד אחורה ונדבר על הבסיס - מהי חשיפה. ואפילו יותר אחורה - מהו אור. האור האור, בהגדרתו הפיזיקלית, הוא קרינה אלקטרומגנטית בעלת שלוש תכונות עיקריות - עוצמה, כיוון ואורך גל המבטא את הצבע של האור. מנקודת מבטם של בני האנוש תחום אורכי הגל הרלוונטיים הוא בין 400 ננו מטר (הצבע הסגול) ל-700 ננו מטר (הצבע האדום), מה שנקרא "הספקטרום הנראה". הצבעים ה"טהורים" מיוצגים ע"י אורכי הגל השונים שעל הסרגל, ואילו גוונים מסוימים או צבעים לא רוויים (כגון, מג'נטה) מיוצגים ע" שילוב של מספר אורכי גל. אנחנו, הצלמים, יכולים להתיחס לאור כאל חומר הגלם איתו נעבוד ובעזרתו נוכל לבנות את היצירות שלנו, ממש כמו שצייר משתמש ביצירתו במכחול, צבע ונייר וקונדיטור משתמש בקמח, סוכר ושוקולד. לא סתם המילה Photography היא הכלאה בין שתי מילים מהשפה היוונית - פוטו (= אור) ו-גראפוס (= ציור), או בתרגום חופשי: "ציור באור". לאור, כאמור, שלוש תכונות מרכזיות - עוצמה, כיוון וצבע, והוא נמצא סביבנו בכל רגע נתון. הוא מתחיל את מסעו מאחד ממקורותיו הזמינים (שמש, פנסי רחוב, מדורה, פלאש וכו') ופוגע בעצמים השונים המפוזרים סביבנו (בנינים, עצים, רכבים, חיות, הרים, מודלים...). מהם הוא מוחזר לעבר עצמים רבים נוספים וכך הלאה בסוג של מסע ארוך לעבר כל מי שחפץ לקלוט ולעבד אותו (העיניים שלנו, האנשים, חיות, צמחים, דוודי שמש ו... מצלמות). ועכשיו בואו נמקד את הדיון לצרכנו ונדבר על החשיפה. החשיפה בתהליך הצילום, דרכו של האור מהמציאות לעבר חיישן המצלמה רצופה בתהליכים מגוונים (ובכוונות טובות), כגון מיקוד העלומה בתוך רכיביה השונים של העדשה (כן, גם על זה אפרסם מאמר בהמשך), תיקוני צבע ועיוותים גיאומטריים ועוד. ברגע הלחיצה על כפתור המחשף, החיישן שבתוך המצלמה מתחיל את פעולתו וקולט את האור שמגיע אליו, מעבד אותו, מתרגם אותו לאוסף של אותות חשמליים ומפיק עבורנו את התוצר שאנחנו רואים בסופו של התהליך על גבי המסך - התמונה. וזאת בדיוק החשיפה. משולש החשיפה המונח "משולש החשיפה" מתיחס לשלושת הפרמטרים הטכניים שמשפיעים על כמות האור שהחיישן נחשף אליו בזמן הצילום והם - מפתח הצמצם, מהירות התריס ורגישות החיישן (ה-ISO המוכר לכולנו). זהו אחד מאבני היסוד של עולם הצילום והבנת המושג על בוריו היא בגדר חובה לכל צלם, מנוסה או מתחיל, וחיונית להמשך הלימוד והפיתוח בעולם הצילום. זאת בדיוק הסיבה שהחלטתי להעמיק בנושא, להסביר אותו בצורה כמה שיותר עניינית וברורה ולתת את הכבוד לכל אחת מצלעות המשולש עם מאמר נפרד משלה. במאמר הראשון מתוך חמישה הצגתי את האנלוגיה שחשבתי עליה בין משולש החשיפה לברז בירה, משהו שיעזור להבין את המושג בצורה יותר אינטואיטיבית. המאמר הזה, השני בסדרה, הוא מעין הקדמה לנושא משולש החשיפה. בשלושת המאמרים הבאים אכתוב בצורה מעמיקה יותר על כל אחת מהצלעות - הצמצם, התריס ו-ISO. כאן אתן את תמצית הדברים בלבד. הצמצם הפתח ה(כמעט) עגול בתוך העדשה דרכו עובר האור מהמציאות המצולמת לעבר החיישן. הצמצם יכול להיות פתוח יותר ולהכניס הרבה אור (מספרי F נמוכים, למשל F/2.8 או F/4) או סגור יותר (מספרי F גבוהים, למשל F/13) ולהכניס פחות אור לתוך המצלמה. השפעתו המרכזית של הצמצם מבחינה האומנותית היא על עומק השדה, שיהיה צר/רדוד/קטן בצמצם פתוח ורחב/גדול בצמצם סגור. מוזמנים לקרוא את המאמר המסביר לעומק את המושג צמצם. התריס נפתח ונסגר במהלך הצילום, וחושף את החיישן לאור בזמן פתיחתו. הזמן שבו התריס פתוח (המינוח המקובל בהקשר זה הוא "מהירות התריס") יקבע את כמות האור הפוגעת בחיישן. האפקט האומנותי שהתריס משפיע עליו הוא מידת "הקפאתו" של הפריים או מידת "מריחתו". זמן חשיפה קצר (מהירות גבוהה, למשל 1/500 השניה) יקפיא את הפריים ואילו זמן ארוך (מהירות תריס נמוכה, למשל 1/2 שניה) ימרח את הפריים, כמובן שהכל בהתאם לסיטואציה המסוימת בה אנו מצלמים. לקריאת המאמר על התריס. רגישות החיישן (ISO) הצלע השלישית במשולש, באמצעותה ניתן לשלוט על עוצמת קליטת האור של החיישן, או במילים אחרות, ההגבר. ככל שה-ISO גבוה יותר, כך התמונה תהיה מוארת יותר, עבור כמות אור מסוימת שהתקבלה בעקבות צמצם ומהירות תריס מסוימים. ההגבר הזה בא עם מחיר - איכות התמונה יורדת והרעש הדיגיטלי עולים יחד איתו, וההמלצה הגורפת היא לעבוד באיזו הנמוך ביותר האפשרי בסיטואציה מסוימת, ולהעלות אותו רק כשבאמת אין ברירה. בקרוב אפרסם את יתר הכתבות בסדרה. עד אז, תמשיכו לצלם כמה שיותר! משהו חשוב - הפידבק שלכם חשוב לי מאד! הגיבו לפוסט עם שאלות, הצעות, בקשות, תכתבו איך הפוסט עזר לכם, וכמובן תשתפו עם חבריכם הצלמים. זה יעזור לי להמשיך ולספק לכם תוכן רלוונטי וענייני, כזה שבאמת יעזור לכם. וכמובן, תצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו - פוטו טיפס, ותציצו בעמוד הסדנאות שלנו. תודה מקרב לב! ויקטור. קישורים רלוונטיים: פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו | עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין תגיות: #משולש_החשיפה #צמצם #תריס #מהירות_תריס #ISO #חמישה_מאמרים_על_משולש_החשיפה

זהו המאמר השלישי מתוך סדרה של #חמישה_מאמרים_על_משולש_החשיפה מאמר מקדים - מס' 1 - מה משותף בין משולש החשיפה לברז בירה מאמר מס' 2 - כיצד האור פועל ומהי חשיפה מאמר מס' 3 - מהו הצמצם - המאמר הזה מאמר מס' 4 - מהו התריס מאמר מס' 5 - מהו ISO (בקרוב...) משולש החשיפה - תזכורת כפי שכתבתי במאמר הקודם בסדרה המונח "משולש החשיפה" מתיחס לשלישיית הפרמטרים המשפיעים על החשיפה בתמונה - מפתח הצמצם, מהירות התריס ורגישות החיישן (ה-ISO המוכר לכולנו). באותו המאמר סקרתי בקצרה את שלושת הפרמטרים המדוברים. כאן כבר הגיע הזמן לצלול למים העמוקים, ולכתוב על כל אחד מהם בצורה מפורטת. והגיבור שלנו להיום - הצמצם. כמה מילים על העדשה ורכיביה הצמצם הוא מנגנון אחד מיני רבים הנמצאים בתוך גוף העדשה, אז לפני שנדבר עליו, בואו נעבור בקצרה על שאר הרכיבים שבעדשה. בהמשך, אכתוב מאמר מפורט בנושא. לעדשה תפקיד מרכזי ברור מאד - להעביר את האור שמגיע מהמציאות המצולמת לעבר חיישן המצלמה בצורה שהוא יודע לקלוט. בדרך, האור עובר דרך מספר מנגנונים אופטיים, מכאניים וחשמליים שמבצעים ביחד את העבודה. חתך מהצד של עדשת OLYMPUS M.ZUIKO DIGITAL ED 25MM F/1.2 מבנה העדשה (1) סדרה של עדשות אופטיות, חלקן ישרות, חלקן קעורות, חלקן מקובעות וחלקן מחוברות למנוע זעיר ויכולות לזוז. המטרה שלהן היא לרכז את האור ולהכווין אותו לעבר החיישן, למקד אותו כך שהתמונה תהיה מפוקסת בהתאם לוויז'ן האומנותי ולתקן עיוותים שונים בצבע ובפרספקטיבה. (2) מנוע הפוקוס, שמזיז את אחת העדשות או כמה מהן בהתאם לפקודות שהוא מקבל מאלגוריתם חישוב הפוקוס שבמצלמה. (3) מנגנון ייצוב התמונה שמזהה רעידות קטנות של המצלמה ומתקן אותן (בחלק מהעדשות) (4) גוף העדשה המחזיק את כל הרכיבים ואוטם מפני כניסת מים וגופים זרים (5) ציפויים שונים על גבי העדשות שתפקידן להעביר ו/או לחסום קרינות מסוימות אשר פוגעות בתמונה, למנוע השתקפויות ובכלליות, לשפר את איכות התמונה. (6) ולא שכחנו - חברינו הצמצם. מהו הצמצם? הצמצם (Aperture בלעז) הוא הפתח ה(כמעט) עגול בתוך העדשה דרכו עובר האור מהמציאות המצולמת לעבר החיישן. תפקידו לשלוט על כמות האור הנכנסת לתוך המצלמה ע"י הגדלה או הקטנה של קוטרו. מבנה ה"להבים" למה הפתח "כמעט" מעגלי? בתיאוריה ("המצב הרצוי") צורה מעגלית וסימטרית של הפתח תנטב את קרני האור בצורה אחידה ומיטבית לעבר רכיבי העדשה שבהמשך מסלולן ובסופו של דבר לחיישן. במציאות ("המצב המצוי") קשה מאד לייצר רכיב מכאני שיכול לשנות את קוטרו ולהשאיר פתח מעגלי מושלם. הפתרון שמצאו היצרנים הוא מנגנון המורכב ממספר להבים שיכולים להפתח ולהסגר ובעצם ליצור פתח שהוא כאמור, כמעט מעגלי. האינטואיציה אומרת שנעדיף עדשה עם יותר להבים, שתייצר פתח הקרוב יותר למעגל. היא אכן צודקת ובעדשות המקצועיות והיקרות יותר הצמצם מורכב ממספר להבים רב יותר מאשר בעדשות בסיסיות וזולות יותר, למשל, 9 להבים לעומת 5, בהתאמה. עם זאת, נדיר שמספר הלהבים לכשעצמו יעניין את הצלמים, אלא רמת הגימור שלהם וההשפעה שלהם על התמונה. על זה, בהמשך הפוסט, כשנדבר על המושג "בוקה". הצמצם והאור התפקיד המרכזי של הצמצם הוא להפתח ו/או להסגר וכתוצאה מכך להכניס יותר או פחות אור לתוך המצלמה, בהתאמה. עד כדי כך פשוט. מקובל להשתמש במושג "מפתח צמצם" שיכול להיות צר / קטן עבור צמצם סגור או רחב / גדול עבור צמצם פתוח. מספר F הדרך המעשית להגדיר את מידת פתיחתו של הצמצם היא ע"י מספר F הידוע. זהו מספר המייצג את היחס שבין אורך המוקד של העדשה לבין קוטר הצמצם. למשל, עבור אורך מוקד של 50ממ וקוטר הצמצם של 25ממ נקבל מספר F של 2. הסימון המקובל הוא האות F חלקי המספר, במקרה הזה F/2. נבהלתם? אל דאגה! מה שיפה בהגדרה הזו היא שלא באמת צריך לחשב משהו במהלך הצילום. מה שאתם כן צריכים לזכור זה שמספר F נמוך (למשל F/2) מתאר צמצם פתוח, כלומר פתח גדול שמכניס הרבה אור ואילו מספר גבוה (למשל F/13) מתאר צמצם סגור שמכניס פחות אור למצלמה. הצמצם וה"סטופ" המושג "סטופ" מבלבל לא מעט צלמים, שלא בצדק לטעמי. משמעותו פשוטה למדי - הכפלה של החשיפה, או חצייתה, יחסית למצב מסוים. למשל, אם תמונה שצילמתי חשוכה מדי וארצה לקבל פי 2 יותר חשיפה, אגיד: "אני רוצה להוסיף סטופ אחד לחשיפה". אם התמונה מוארת מדי וארצה לקבל רק חצי מהחשיפה, אומר: "צריך להקטין בסטופ אחד את החשיפה". מה הקשר בין הצמצם ל"סטופ"? קוטר הצמצם, או יותר נכון, שטחו קובעים את כמות האור הנכנסת לתוך המצלמה. אם נגדיל את שטח הצמצם פי שניים, בהנתן ששאר הפרמטרים נשארים זהים, נקבל פי שתיים יותר חשיפה, כלומר נוסיף סטופ אחד. סדרת מאמרים על "סטופ" בצילום כתבתי סדרה של שלושה מאמרים במעמיקים במושג החשוב הזה, מוזמנים לקרוא: המאמר הראשון על סטופ בצילום | המאמר השני על סטופ בצילום | המאמר השלישי על סטופ בצילום הצמצם ועומק השדה השפעתו המרכזית של הצמצם מבחינה האומנותית היא על עומק השדה. עומק השדה בקצרה עומק השדה מייצג את החלק מהפריים שנמצא בפוקוס, כאשר הכוונה היא למרחב הנוצר לפני ומאחורי האובייקט המצולם עליו ביצענו את חישוב הפוקוס ועומק השדה הוא הרוחב של אותו המרחב. אם נתבונן על הסיטואציה מהצד, נראה מעין סנדוויץ' המייצג את המרחב התלת מימדי, כאשר המילוי הוא האזור שנמצא בפוקוס והלחמניה העוטפת את המילוי היא האזור המטושטש. עומק השדה יכול להיות רחב, בו כל הפריים נמצא בפוקוס, החל מהנקודה הקרובה ביותר אלינו עד לקצהו. מצב זה מתאים לרוב לצילומי נוף או צילומים אורבניים, שכן במקרים אלו נרצה לראות את כל הפרטים בפריים בצורה ברורה וחדה. במצב הזה הלחמניה המטושטשת נראית יותר כמו טורטייה דקה, ואילו המילוי המפוקס מקבל את מירב תשומת הלב. לעומת זאת בצילומי פורטרטים או צילומים בהם נרצה למשוך את עין המתבונן לעבר האובייקט ולבודד אותו מהרקע נשתמש בעומק שדה רדוד. כאן האזור החד בו נמצא האובייקט, המילוי של הסנדוויץ', הופך להיות דק, ובמבט מהצד, הלחמניה המטושטשת משתלטת על הפריים. ואיך הצמצם משפיע? בצמצם פתוח (מספרי F נמוכים, למשל F/1.8 או F/4) עומק השדה רדוד, מה שכאמור מתאים לבידוד האובייקט הראשי מהרקע ומקדמת הפריים כמו בצילום פורטרטים. ככל שנסגור אותו עומק השדה יגדל ויותר חלקים מהפריים יהיו בפוקוס, מה שיותר מתאים לצילומי נוף או צילום אורבני. ברגעים אלה ממש נכתב מאמר מעמיק על עומק השדה שיתפרסם בהמשך. טיפ בונוס שיטה קלה לזכור את הנושא היא ליצור הקשר מנטלי בין מספר ה-F לעומק השדה. מספר קטן = עומק השדה קטן. מספר גבוה = עומק שדה גדול. נהוג לצלם תמונות נוף עם עומק שדה רחב כדי שכל פרטי הנוף יהיו בפוקוס. צמצם F/13. בצילום פורטרטים נהוג לפתוח את הצמצם כדי שעומק השדה יהיה קטן. צמצם F/4. הצמצם ובוקה בוקה (Bokeh) הוא מונח המתאר את הצורה והמרקם שנוצרים באזורים המטושטשים של התמונה. הדרך הנוחה ביותר לראות את הבוקה ולבחון אותו היא בתמונה בה הרקע מטושטש ומלא בפנסים המרוחקים אחד מהשני. הציד אחר הבוקה המושלם שכיח מאד אצל צלמי החתונות, הפורטרטים, טבע ולמען האמת - צלמים מכל הרמות והסגנונות. בוקה איכותי, עגול, רך ונעים לעין יכול להפוך כל תמונה מ"יפה" ל"מהממת" ולכן חשיבותו אינה מוטלת בספק. איך מקבלים בוקה יפה? זה מתחיל ונגמר בעדשה, ואם אדייק - בצמצם. מספר להבים גבוה, צורה מיטבית שנקבעת בעקבות מחקר מעמיק של יצרן העדשה בשילוב עם רמת גימור גבוהה יגרמו לבוקה שלכם להראות כמו יצירת אומנות בפני עצמה. הבעיה היחידה בליצור את הבוקה המושלם היא שאף לא אחד מהפרמטרים האלה לא נשלט ע"י הצלם אלא הם פונקציה של העדשה עצמה בלבד. ברגע שרכשתם עדשה מסוימת תקבלו בוקה מסוים בהתאם לרמת הגימור שלה. ניתן להשפיע על הבוקה בעזרת שינוי בצמצם עצמו, אבל השפעה זו זניחה יחסית, וכמובן שבאה על חשבון עומק שדה רצוי והחשיפה. בוקה הוא פונקציה של מספר הלהבים, רמת הגימור שלהן והצמצם הנבחר בזמן הצילום ככלל ניתן לומר שבעדשות מקצועיות ויקרות יותר הבוקה יהיה יפה יותר. זה נכון אף יותר בעדשות פריים המיועדות לצילום פורטרטים, כמו עדשות 85 ממ למיניהם, עם צמצמים של F/1.8 או F/1.4 שהבוקה שלהן פשוט חלומי. זה לא אומר שאין עדשות זולות עם בוקה יפה, אך הן נדירות יותר. המלצה שלי: אם פורטרטים זה משהו שאתם מצלמים הרבה - תבחנו היטב את העדשה הבאה שלכם לפני הרכישה, תעשו מחקר מעמיק, תקראו ביקורות ותבחנו בעצמכם את הבוקה שלהשלה בעזרת דוגמאות שצולמו איתה. הצמצם והפוקוס בעולם מושלם, העדשה תתפקס במדויק על האובייקט הרצוי ללא קשר למפתח הצמצם. במציאות בה העדשה מורכבת כאמור מסדרה של עדשות ומנגנונים אופטיים ומכאניים שונים, אין זה המצב, והפוקוס עלול להפגע במצבים מסוימים. כמו במלפפון - "לחתוך את הקצוות" ברוב העדשות הבעיות בפוקוס מתרחשות ב"קצוות" של טווח הצמצם, דהיינו בקרבת הצמצם הכי פתוח של עדשה מסוימת (למשל, F/2.8 בעדשות זום מקצועיות, או F/1.4 בעדשת פריים בכירה) או באזור הצמצם הכי סגור (למשל F/22). צמצם פתוח מדי - Abberation צמצם פתוח ביותר נחשב לאזור "לא נוח" מבחינת הפוקוס. הבעיה העיקרית באזור זה היא עיוותי צבע, מה שנקרא "אברציה כרומטית" (Chromatic Abberation) תופעה בה הצבעים השונים בעלי אורכי הגל השונים אינם מתפקסים על אותו מישור הפוקוס (דהיינו, החיישן) בדרכם מהמציאות אל עבר העדשה והחיישן. זה מתבטא בהופעת גוונים סגלגלים ו/או ירוקים באזורים קונטרסטיים ואיכות פוקוס ירודה. בנוסף לאברציה, האזורים החיצוניים של הפריים נוטים להיות מטושטשים קלות כתוצאה מעיווטים אופטיים מובנים שבאים יותר לידי ביטוי בצמצמים פתוחים. גלי אור בעלי אורכי גל השונים (צבעים שונים) עלולים להתפקס במרחקים שונים מהעדשה וליצור עיוותי פוקוס וצבע הביטוי הויזואלי ל-Chromatic Abberation שבולטת במיוחד באובקטים בעלי פרטים רבים וקונטרסטיות גבוהה, כמו ענפי העץ בדוגמא הזו. צמצם סגור - Diffraction גם לקצה השני של טווח הצמצמים בעיות משלו ופחות מומלץ להשתמש בצמצמים סגורים כגון F/22. התופעה הבעייתית העיקרית בצמצמים אלו היא הדיפרקציה (Diffraction). בקצרה ובפשטות, תופעה זו מקורה בעובדה שניתן להתיחס לאור כאוסף של גלים אשר נעים בחלל הסובב אותנו, מתנגשים בעצמים השונים הפזורים בחלל ומוחזרים מהם, וכמובן גם מתנגשים בינם לבין עצמם. ברגע שהאור עובר דרך חור מעגלי (הצמצם) הגלים הצמודים לדפנות אותו החור משנים מעט את כיוונם, מתנגשים בגלי האור הקרובים אליהם אשר נעים ישר ו"מפריעים" להם ע"י שינוי עוצמתם, כיוונם וצבעם. אם אותו החור קטן מאד (= צמצם סגור) התופעה הזו מתחזקת, ובשורה התחתונה גורמת להופעת טשטושים קלים גם באזורים שעל פניו אמורים היו להיות חדים כתער. ככל שהפתח קטן יותר, כך תופעת הדיפרקציה חזקה יותר ומתקבל עיוות לקרני האור העוברים בו המלצה - צמצמי ביניים בהתאם לנאמר, אם פוקוס הוא הקרטריון הקובע עבורכם - ההמלצה לרוב הסיטואציות היא לעבוד בטווחי הביניים ולהמנע משימוש בצמצמים הכי סגורים או הכי פתוחים. "נקודת הזהב" (או בלעז Sweet Spot) היא מעין כלל אצבע שאומר שהפוקוס הטוב ביותר עבור עדשה מסוימת מתקבל בין סטופ אחד לשניים מתחת לצמצם הכי פתוח (למשל, בעדשה עם מפתח צמצם F/2.8 הפוקוס המיטבי יתקבל באזור F/4 עד F/5.6). פוקוס אופטימלי מתקבל בצמצם "ביניים", כסטופ או שניים מתחת לצמצם הכי פתוח. למשל F/5.6 בעדשה בה הצמצם הכי פתוח הוא F/2.8 ניתן לבחון את איכות הפוקוס כפונקציה של הצמצם באתרים של מעבדות ייחודיות אשר מבצעות בדיקות קפדניות ובלתי משוחדות לציוד צילום מכל החברות, כגון Dxo Mark וכדומה. תזכרו, שלא רק טיב העדשה משפיע על הפוקוס אלא גם מהירות התריס ובמובן הרחב טכניקת הצילום. לכן, כמו תמיד, לפני שקופצים לקנות עדשה חדשה וחדה יותר, כדאי להבין מה אפשר לשפר בצורה בה אנו מצלמים. הצמצם והאנלוגיה לברז בירה מי לא אוהב לעצור לרגע את מירוץ החיים ולקפוץ לפאב השכונתי לכמה כוסות בירה עם חברים טובים? אם זה מדבר אליכם, אולי תאהבו את האנלוגיה המגניבה שחשבתי עליה בין צמצם לברז בירה, אנלוגיה שתעזור לכם להבין טוב יותר את המושג "משולש החשיפה". חוק ה-Sunny 16 זהו כלל אצבע שמקל על הצלמים לקבוע חשיפה נכונה בצהרי יום שטוף שמש. הכלל אומר שעבור צמצם של F/16 חשיפה נכונה של הפריים תתקבל במהירות תריס השווה אחד חלקי ה-ISO. לדוגמא, 1/100 עבור ISO 100 או 1/400 עבור ISO 400. חוק ה-Sunny 16 - צילום בצמצם F/16, איזו 100 ומהירות תריס 1/100 שניות. מילים אחרונות הבנת אופן פעולת הצמצם חיונית לשליטה בכמה מההיבטים החשובים ביותר בצילום - החשיפה, עומק השדה, בוקה וכל שאר הנושאים שעברתי עליהם כאן. כולי תקווה שהמאמר הזה עזר לכם לחדד את הנושא, וצמצם את פערי הידע שהיו לכם, אם היו לכם. מזמין אתכם לקרוא גם את המאמרים הקודמים מתוך סדרה של #חמישה_מאמרים_על_משולש_החשיפה. הראשון מציג את האנלוגיה בין משולש החשיפה לברז בירה. במאמר שני, כתבתי על האור והחשיפה. במאמר הרביעי כתבתי על התריס ופעולתו. המאמר האחרון בסדרה יתמקד ב-ISO. מוזמנים תמיד לפנות אליי עם כל שאלה. ויקטור. קישורים רלוונטיים: המאמר הראשון - מה המשותף בין משולש החשיפה לברז בירה | המאמר השני - האור והחשיפה | המאמר הרביעי - מהו התריס | פוטו טיפס - קבוצת הפייסבוק שלנו| עמוד האינסטגרם של קהילת פוטוטיפס | כל הסדנאות שלנו | בלוג הצילום שלנו | האתר הרשמי של ויקטור זיסלין תגיות: #משולש_החשיפה #צמצם #תריס #מהירות_תריס #ISO #חמישה_מאמרים_על_משולש_החשיפה